בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יוצא מדעתי בדרכי שלי

מעדכני סטטוסים שצריך להרוג
לפני 16 שנים. 26 בספטמבר 2007 בשעה 0:52

אם יש משהו שאני אוהב זה את החקלאים הטובים של מצרים,
חקלאים יקרים שלא מבזבזים את כל האדמה והשמש שלהם בגידולי סרק אלא יושבים ומגדלים
*ג'ינג'ר איכותי כדאי שאתם ובעיקר אני נוכל לשבת בצהריי יום קיציי ולעשות טבעות עשן מתוקות באוויר
בעזרת מקטרת השלום שלנו,

עד כאן הכול טוב ויפה אבל מה קורה שפתאום מסתער עלכם מאנץ אכזרי?
מסוג המאנצים שהם כל כך חזקים שיכולים לגרום לך לקחת ביס מגזע של עץ?

אדם שפוי היה רץ לפיצרייה הקרובה לביתו ומזמין הכול עם אקסטרא ציי'ז, פיצה אקסטרא ציי'ז,
מלווח אקסטרא ציי'ז, סמבוסק אקסטרא ציי'ז ואפילו בקבוק קולה עם אקסטרא ציי'ז .
אבל מה לעשות שאני לא בדיוק נחשב אדם שפוי והדרך לפיצרייה הקרוב לבייתי עובר דרך עמדה של מכבי אש
ואולי זה נראה לכם הזוי אבל שאתה מעושן הכבאים נראים לך כמו בלשי יס"מ מיומנים.

בכל מקרה המאנץ השתחרר ואני עשיתי את טעות חיי והלכתי להרגיע אותו בסופר השכונתי,
וככה אני מוצא את עצמי מטייל בסופר ומנסה לפלס את דרכי בין כל הפיליפיניות (והזקנות שמחוברות אלהן)
מקפץ מעל כל העגלות המלאות, זוחל בין המעברים עד שאני נעצר מול ערמה של פיצות ענקיות,
התחלתי לחגוג את סופו של המאנץ בריקוד קטן ודבילי להחריד עד ששמתי לב לפרט קטן ומטריד, הפיצות היו קפואות,
ולכל אלו מכם שלא חוו את ההנאה של לאכול פיצה קפואה, אז אני אחסוך לכם אותה ואספר לכם שזה ממש לא כיף
(בלשון המעטה).

מבט קצר על הוראות ההכנה הראה שזמן ההכנה הוא 20 דקות, שזה בערך 19 וחצי דקות יותר
ממה הייתי מוכן להקדיש לזה, שתי שניות של חשיבה לעומק ורחרוח קצר באוויר הובילה אותי למסקנה הברורה שסופו ומותו של המאנץ יבואו מכיוון המאפייה,
ריצה מהירה לשם נעצרה מהר מאוד כשלנגד עניי הופיע טור של מאובנים בדמות של נשים זקנות עם שעיר בגוון סגלגל
שהטרידו את המוכרת עם שאלות כמו אם יש בבורקס גבינה סוכר ,אם יש בקרואסון מלח ומתי פעם אחרונה ניקו את התנור אפייה.

הייאוש התחיל לטפס והתחלתי לחשוש אם אני לא אגמור על המאנץ, המאנץ עלול לגמור עליי,
סקירה של 360 מעלות הביאה לי את הפתרון הברור ביותר והפשוט ביותר למאנץ,
אני לא יודע איך לא עליתי על זה מייד,
הפתרון המזרח תיכוני למאנץ מזרח תיכוני שנוצר עקב שימוש מוגבר ב*גי'נגר מזרח תיכוני
הלא הוא החומוס, נעמדתי מקרר החומוסים מזיל ריר ,שלחתי את ידי בצורה אקראית אל אחד החומוסים שלפתע מזנקת מולי אישה עם סינר של אחלה ומציעה לי חומוס גרגרים של ג'עפר, אמרתי לה סבבה מצידי שיהיה גם חומוס חצץ של עלי באבא רק תביאי, באתי ללכת שלפתע מאגפת אותי בחורה אחרת עם סינר של צבר שמציעה לי חומוס בריאות אורגני עם קינואה, באתי להמשיך ללכת שלפתע בחורה שלישית (שכנראה צנחה התקרה) הציעה לי חומוס לייט.

זה כבר היה מוגזם מידיי , הייתי מוקף שלושה חומוסיסטיות , בלי פיצה ,בלי בורקסים ועם מאנץ בגודל תחת של מתאבק סומו, לא הייתה לי בררה, פתחתי בריצת אמוק לכיוון היציאה תוך כדאי שאני שר בקולי קולות את הנעימה הפותחת של "משימה בלתי אפשרית" ,
חלפתי על פני המאבטח הרוסי המנומנם, האצתי שעברתי ליד הכבאים (שעדיין נראו לי כמו יס"מניקים)
הגעתי לפיצרייה השכונתית הסתכלתי בתפריט ואמרתי לבחור שם:" בסדר, אני אקח את הכול"





ועל כך נאמר:
*לא באמת ג'ינגר

זיקית - תתבייש לך, בגילך ובמעמדך כצרכן ג'ינג'ר אתה צריך לדעת שהפיתרון הוא עוד כוס תה עם ג'ינג'ר ו*לא* לאכול!
לפני 16 שנים
עטלפית על{לאסי} - ידידי היקר, מצבך טוב אם הצלחת לגרור את עצמך החוצה במצב הזה. אמש מצאתי את עצמי, שנייה לפני שינה, קורבן להתקפת מאנץ קשה מנשוא שהסתיימה במפח נפש: קצת אגוזי מלך וצימוקים. פשוט לא היה כלום לאכול ולא היה מצב לצאת.

רשמתי לעצמי לא לנסות את הפיצה הקפואה (האמת בשום מצב, גם לא אפויה. :)
לפני 16 שנים
שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - חח, גדול.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י