יוצא מדעתי בדרכי שלי

מסיבות שלא ממש תלויות בנו אני והיפה מצאנו את עצמנו מגיעים לעשות כל מיני סידורים בטכניון בחיפה,
הטכניון הוא מוסד שנחשב לאחד ממוסדות ההשכלה הכי טובים בארץ ואף בעולם
אז בואו וניקח דקה למנות את כל המעלות הטובות שלו:
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
באו ננסח את זה אחרת למי שלא הבין,
הטכניון הוא חרא של מקום מלא אנשים מוזרים, ולא מוזרים של יותר אלכוהול מפלסמה בדם,
אלא מוזרים בדרך שהם הולכים וממלמלים נוסחאות בפיסיקה.
דבר ראשון ששמים לב בטכניון זה שאין כוסיות בכלל, מדבר ,ציה, שממה ,ישימון
ועוד כל מיני מושגי פסיכומטרי שבתכלס אומרים no chices .
וזה לא אומר שהגברים שם נראים משהו,להיפך היפה אפילו הוסיפה עלהם איזו הערה
שאם לטור הזה קוראים מתחת לגיל 18 עדיף שאני לא אכתוב אותה
.
את הטכניוני הארצ-ישראלי המצוי אפשר לזהות בקלות,
דבר ראשון יש להם ים של חצ'קונים – דבר שמעיד ללא ספק על פעילות מינית מועטה עד אפסית,
אבל מצב שני יש שם צריכה גבוהה מאוד של קרם לחות אז יכול להיות שזה דיי מאזן את זה...
דבר שני ששמים לב אליו זה שכולם שם לבנבנים ברמה כזו שהם על גבול השקופים,
כאילו, זה אנשים שהפעם האחרונה שהם נחשפו לאור שמש ישיר היה שהיו עוברים בערך.
אבל הדבר הכי מובהק שעוזר לזהות את הטכניונים המצויים זה הנחמדות שלהם והרצון שלהם לעזור,
למשל אנחנו רצינו לדעת איך מגיעים לאיזה בניין אז לכדנו (כי הוא לא הסכים לבוא מרצונו) טכניוני אחד ושאלנו אותו:

-תגיד,אחי איפה אולמן?
-למה?
-אנחנו רוצים להגיע לשם
-מאיזה פקולטה אתם?
-אנחנו לא מכאן, אנחנו מהאוניברסיטה
-אז למה אתם רוצים להגיע לאולמן?
-הלו אחי,מה נסגר איתך, פה זה לא "המפעל טקסטיל" בדימונה, איפה זה אולמן?
-אני לא יכול לעזור לכם
- %@$^&*!
מכיוון שהוא לא ממש עזר לנו שחררנו אותו חזרה לטבע ,לבית הגידול הטבעי שלו (חוות המחשבים)

יהיה מיותר לספר לכם שלמצוא את אולמן היא יותר קשה מאשר לתפוס את אייכמן, אבל שסוף סוף הגענו לשם חשכו עיניי, המקום דומה באופן מחריד ומבהיל לבה"ד 1, קירות בטון כבדים, אנשים שנראים ומתנהגים אותו דבר ויש מצב שהם אפילו כולם חולקים אישיות אחת.
זה היה מוגזם, תפסתי את היפה ביד ואמרתי לה שאנחנו לא נשארים עוד חצי דקה במקום הזה שמרגע לרגע נראה יותר כמו כנס ענק של מועדון המעריצים של מסע בין כוכבים.
פתחנו בריצת אמוק לעבר היציאה ושסוף סוף יצאנו משם כל כך התרגשתי שלא ידעתי אם למחוא כפיים,
לנשק את האדמה או סתם לשיר "הבאנו שלום עליכם"
מה שבטוח לשם אני לא חוזר






ועל כך אני אומר:
טכניונים- שיזדיינו עם קופסאות של גפרורים