יוצא מדעתי בדרכי שלי

עשיתי את זה
התגלחתי, התקלחתי, עשיתי חיסונים, הבאתי פתק מההורים ו....
והצטרפתי לפייס-בוק

מייד הבנתי שאני בפיגור אחרי כולם
לכל אחד תשעים אלף חברים ואני בקושי מצליח לשכנע את החתול של השכנים
לצרף אותי לקבוצה שלו,
מייד פרצתי במבצע לצירוף המוני,התחלתי להוסיף אנשים מהסדיר, מהמילואים,
אנשים שלמדו איתי בפסיכומטרי, בביה"ס, באוניברסיטה, בגן חווה
כל מי שבטעות עבר ליידי צורף מיידית, המאבטח בכניסה לקניון, הכרטיסן באוטובוס,
אפילו הדילר מהמסיבת טבע האחרונה בין בוף לבום צורף לרשימת החברים .

עד כאן הכול טוב ויפה אבל אז משהו זיעזע את עולמי
פתאום אני מסתכל ואני רואה שבחלוקה של האנשים יש (השם ישמור ) לא אחד אבל שני
אנשים, שלא רק שאני מכיר אותם, הם מכירים אותי ולא עלינו (טפו טפו טפו)
הם מהטכניון (מלח מים, מלח מים, מלח מים, מלח מים) !!!!

חשבתי שאני לא רואה טוב בהתחלה אבל לא היה צל של ספק
יש לי שני חברים טכניונים,
לא הבנתי איך זה קרה לי עשיתי הכל בחיים בדרך שלא אמורה להביא אותי
למצב שיש לי חברים מהטכניון,
הלכתי לביה"ס גרוע שכמעט אף אחד לא יוצא עם בגרות, בצבא הלכתי ליחידה אמיתית,
אחת שישנה באוהלים ורצה בהרים
ולא אחת שישנה על פוטונים ושהם עובדים במקום שנראה כמו מעבדת מחשבים.
ישבתי בפאבים נורמלים, הלכתי למסיבות לא חוקיות ובחרתי את האנשים שמקיפים אותי בצורה כזו שחלילה אני לא אמצא את עצמי בדיוק במצב הזה עכשיו.

לא היה מנוס הייתי חייב לבדוק מי אלה,
איך שפתחתי את הפרופיל שלהם ישר הבנתי עם מי לי עסק,
אכן אלו היו שני טכניונים מהזן המצוי,
אפשר לזהות אותם לפי המבט הנבוב, הגוף הגמלוני והעובדה שהם מסופרים טיפ טופ
(דרך אגב, זה בגלל שרק שהם הולכים לספרית הם מרגישים מגע של אישה,
אז הם רצים אליה בערך פעם בשבועיים)

בירור לעומק העלה את הקשר הבא שלי אלהם (קחו אויר),
חברה של אחות של הבת של מישהו שעשה איתי מילואים עבד פעם בבניין שפונה לכיוון הרחוב שבו אח של שכן של הבן פעם נהג לקחת את האוטו לרחצה, אותו בחור ישב פעם בפאב של מישהו שיצא פעם עם מישהי שלומדת איתי והיא הייתה המדריכה בצופים של אחות של אחד הטכניונים האלה.
לא מסובך, נכון?


יש לי רק דבר להגיד:
נכון שאפשר להגיע מכל אדם לאדם בעולם בשבעה צעדים,
אבל למה לעשות את זה שיש היום happy hour בפאב הקרוב לביתך?