ויפסנה, מכירים את זה?
למי שלא יודע, ויפסנה זה כשאתה שותק כמה ימים ואתה נותן לראש שלך להתרוקן ולהתנקות
(ככה שיש יותר מקום לסמים ולאלכוהול להיכנס)
הקיצר, אני עושה כרגע ויפסנה,
אבל זו לא ויפסנה רגילה כי אם ויפסנה בכפייה כי אני צרוד.
אלוהים אדירים כמה שאני צרוד
ואני לא מדבר איתכם על קצת צרוד,
אני מדבר על צרוד ברמה שזה נראה כאילו הרוח של דאר'ת ויידר (השם יקום דמו)
השתלטה עליי, ועכשיו הוא מדבר מגרוני.
האמת שאם להיות מדויקים אז זה יותר קרוב לקול של דארת ויידר (זכר צדיק לברכה)
אחרי קיץ שלם שבו שהוא עבד בתור מפעיל ילדים בבריכה בקלאב מד.
איך זה קרה?
האמת שאני לא ממש סגור על זה,
פשוט יום אחד במקום להגיע למשרד עם המזגן והחלון הענק שצופה לים,
התנדבתי עם עוד כמה אנשים מהמשרד להיות צוות הווי קלאב הוטל לוטרקי בבית ספר בדרום ת"א
(וזה היה כל כך בדרום ת"א שאפשר אפילו להגיד שזה צפון באר שבע)
וככה מצאתי את עצמי בסוף יום של הפעלת ילדים בלי קול, בלי סבלנות
ועם מחשבות רציניות על עיקור עצמי.
צרוד,
איך לעזאזל זה קורה, הרי זה ברור שיש דברים שלא אמורים לקרות לך אחרי גיל מסוים,
כמו שאתה לא אמור לעמוד שוער במשחק כדורגל ולקבל פיצוץ לביצים אחרי גיל 12 (אוו'ץ)
או שאתה לא אמור לרוץ אחרי אוטובוסים, ליפול ולפתוח את הברך אחרי גיל 15 (אוו'ץ)
או לעשות תאונה בין הריץ רץ לזין ולא משנה באיזה גיל (אייייייייי קארמבה)
ללהיות צרוד יש יתרונות וחסרונות,
מצד אחד מאוד קשה שאתה צרוד להגיד לברמן: " תביא לי ויסקי סאוור, אבל בלי הסאוור"
או להגיד לחבר שלך:" אח שלי,גיבור ישראל, כבוד פלשתים, האו האו באלגן, יש הערב הופעה של Eatliz , נוכחות חובה אין פטורים"
מצד שני הנציגות שירות של סלקום מאוד מפחדות ממך אז הן נותנות לך כל מה שאתה רוצה.
בכל מקרה,
אני הולך להמשיך לשחק את משחק השקט עד שזה יעבור לי
(הידעת, ניתן לשחק את משחק השקט גם באנגלית) ועד שזה יעבור לי אני רוצה שתזכרו דבר מאוד חשוב,
אולי ישו יכול ללכת על המים
אבל אני יכול לשחות על היבשה
וזה הרבה יותר שווה
לפני 16 שנים. 3 במאי 2008 בשעה 14:53