בוקר כזה פאנן וכזה הזוי לא היה לי הרבה זמן
וללא ספק בחרא הזה די הייתי צריך אותו
לפני זה אני רוצה להגיד לכול מי שדאג שאחותי יצאה די בשלום מהתאונות אוטובוס ,
מה שאי אפשר לומר על הנהג שלצערו נאלץ להיפגש איתי במיון של בלינסון...
ועכשיו לחלק העיקרי
איזה בוקר פסיכדולי לחלוטין העברתי עם האדם הכי מגניב בעולם
אדם שהוא ללא ספק החבר הכי טוב שלי,
(ואני לא אומר את זה רק כי אני רוצה להכניס אותך למיטה,
חחחח זה בצחוק יא קרועים)
הקיצר אי אפשר ממש לקרוא לזה בוקר אם זה התחיל איפשהו בסביבות חמש ומשהו
any way אנחנו ככה נוסעים בכבישים ההזוים של גוש משגב או משהו כזה
כי אני לא ממש שמתי לב לדרך,
איכשהו העינינים מתגלגלים ובסביבות רבע לשבע בבוקר נכנסות שני דמויות הזוי לחיפושית בקפה ואחרי חיפשוים ארוכים (4 מיקרו שניות ) נמצא שולחן שלא רק שהוא יבש אלא עם נוף איכותי לערוץ האופנה מצד אחד ולשכן ממול שהחליט להציג את עצמו בעירום אומנותי במרפסת של הבית שלו.
עד פה הכול בא טוב אלא שאז הלכתי לברמן/מלצר/מארח/הבנאדם היחיד שעובד שם בשעה כזו והתנהל איתו דו שיח דיי מעניין:
-היי אחי
-אה?
-גבר ,אני מצטער שאני מעיר אותך
-כן...?
-שני הפוכים
-ואני מלצר עייף
-לא אחי שני הפוכים
-כן שמתי לב שאתם קצת מעושנים
-לא אח שלה גיבור ישראל פלשתים האו האו בלאגן תן לנו שני הפוכים לשתות
-אהה ואללה
-ואללה
-איך לשתות
-אמממ דרך הפה?
-במאג?
-בכיף
אחרי שסיימתי את המו"מ הדי מתיש והצלחנו לזכות בכוס הקפה הנכספת
יצאתי אל המסע הקשה לארץ הנוחיות
ובדרכי לשירותים בעודי נתקל בכול מיני דברים ודורך על משהו שכנראה היה סוג נדיר של יונק גיליתי עובדה מרעישה!!!
(פאם פאם פאאאם)
האסלה בחיפושית היא הכי גבוהה במזה"ת בערך
אני רציני ,הרגליים שלי בקושי הגיעו לריצפה שזה די מחריד
עכשיו אני מדלג למענכם על המעושן שבא לבקש מאיתנו פארש לערבב בגראס שלו
(אלוהים אדירים איך הם תמיד נופלים ככה עליי בצורה אקראית)
אני מדלג על שיחת טלפון נורא הזויה ללימור שרוב הסיכויים אני אקבל עוד כמה שעות נזיפה על דברים שכנראה אמרתי או משהו כזה.
אז בערך בשמונה בבוקר אחרי משהו כמו ימבה שעות ללא שינה עשינו את ההחלטה הכי נבונה שאפשר לקבל בשעה כזו
והיא לרדת לים,
משום כמובן ששום דבר טוב לא יכל לצאת אבל היינו חייב לעשות את זה ,
זה התחיל בזה שהגענו לחוף והיה שם איזה זוג של בני 30 ככה פלוס מינוס
והאישה מרחה את הבעל/חבר שלה בקרם הגנה ,
אז מיד ניגשנו אלייו ושאלנו אם הוא האחרון בתור כי גם אנחנו רוצים להימרח,
מאיזה סיבה שעדיין לא ברורה לי הוא לא ראה את הפן הקומי של הדבר.
שוב אני אקצר את הסיפור בכמה שלבים כי אתם מתחילים להתעפץ לי ואני ממש צריך להשתין ונחתוך לסוף שהייתה בו שיחה מאוד מעניינת עם מרקי, ואני מזכיר לכם שאנחנו עייפים תחת שפוכים אש ומטופשים מתמיד:
-מרקי יש לך ארטיקים
-איזה אתם רוצים
-חחחח
-קרח או טילון
-חחח
-יש גם קסטה
-חחח
-קרח זה טוב לעכשיו
-חחח
-תפסיקו לצחוק
-חחח
-די!!!!
-יש לך כזה עם סוכריות למעלה
-עוד שעה יהיה
-חחחח
-מה?
-חחחח
-יש רמזור אם תרצו
-אווווווווווווווווווווווווווווווו
כן
כן
כן
כן
גרררררר
רמזור
יההההה
תביא תביא
זהו בערך
אני מניח שכשאני אקום אי שם בערבות ינואר אני אזכר בעוד דברים
אבל לפני שהשלפוחית שלי מתפוצצת ועושה פה וואחד באלגן
שני דברים:
1.שאלה במטמטיקה
עייפות קשה+יבמה ג'באווי של פאנן+גלים של ים+למהר לרכבת לב"ש=לשכוח את הXXXX
נא להוכיח
(אל תדאג ג'נגו אני אחרים את זה ואתייחס לזה בתור מתנת יומהולדת מוקדמת)
2.מאדים מחר הולך לעלות על הירח בצעד תימני,
זה אמור להיות מגניב תחת
אם נראה לכם שלא ,אז כנראה שלא שתיתם מספיק
יאללה לפני שאני נפטר
do less live longer
לפני 18 שנים. 25 באוגוסט 2006 בשעה 10:25