יוצא מדעתי בדרכי שלי

מקרה שקרה כך קרה
היו להם עשרה ג'וינטים שמנמנים ועליזים
אשר חיכו לבעלים אשר ינקו מהם עתיד מתוק ואושר מערפל
אחד הלך לתימנייה ובתמורה היא הבטיחה לא להציק לי עד לתחילת השנה
אחד הובטח למרחפת כי כבר הרבה זמן הבטחתי לה
ולפעמים מגיע הזמן לקיים
שלושה חולקו לחבריי הקולקטיב כאות תודה על זה שהם מוכנים לסבול את העצבים
ואת האמוציונאליות שלי בשבוע האחרון
אחד ניתן לחבר מהיחידה שחזר מלבנון והיה צריך לנקות את הראש
אחד הופרש כמעשר ,כי גם בסמים צריך לשמור על כשרות
ושלוש יושבים אצלי במגירה ופשוט לא מגרים אותי
ואיך אני אסביר לכם כמה שזה מוזר שזה לא מזיז לי,
כאילו, הדבר היחידי שמתקרב לזה, זה להגיד שיש לך שלישית תאומות במיטה
וכול מה שאת חושב זה :" פאק אין מצב שאני מצליח לישון באלכסון הלילה "
הקיצר המצב הזה מעלה שלוש שאלות מעניינות:
1.איך זה שמתנקזים אלי סמים כול הזמן ואני רק מחפש איך להיפטר מהם
(כנראה שזה קשור לחזות שלי)
2.יכול להיות שהגעתי למצב הזה שבו אני כזה בוגר שזה כבר לא מדבר אליי
(אם אחריי כמה צ'ייסרים הרצפה של הסינקופה מדברת אליי ,אז זה רק עניין של זמן)
3.אם אני מעשן ממש הרבה אז חצי קילו יכול להיחשב לשימוש עצמי
(ודווקא על זה אין לי תשובה כי היועצת המשפטית שלי זמנית(!!!) נבצרה ממני)


ובנימה אישית
בואו נתחיל מזה שכול מי שהוא לא אדם מיוחד ומדהים שיפסיק לקרוא כי זה משהו אישי
ומכוון למישהי ספציפית


לא שכחתי אותך
אני לא מסוגל לשכוח אותך
אני מרגיש כאילו ה"תקופה" שלנו ביחד הייתה מין הזיה מתוקה כזו וספק אם הייתה אמיתית או חלום
כול יום שעובר בלי לספר לך כול מיני דברים ולשמוע את הצחוק המתגלגל שלך
או לא לראות את ההבעות השנונות והחמודות שאת עושה אוכל אותי מבפנים
(כמו חיידק טורף רק עם סוף פחות טראגי)
אבל יותר מזה שרע לי שאני מנותק ממך זה שאני מרגיש נורא שגרמתי לך להרגיש
וגרמתי לך להיות במקום שכול כך לא מגיע לך ועל כך אני מצטער יותר מהכול,
(זה גם מה שגרם לאלרגייה המחורבנת מהפיקוס הטיפשי הזה)
אני בדרך עכשיו החוצה מהארץ שפעם הייתה טובה ועכשיו היא ארורה
וכשאני אני אסיים את היציאת מצרים הזו אני אמלא את כול ההבטחות שטרם מולאו
ואמחוק מהפנקס את כול מה שנרשם וטרם הושלם.
ולא
אני לא מצהיר סתם.
(מישהי פעם הזהירה אותי לא להבטיח דברים שאני לא יכול לקיים)

ניפרד כידידים?