ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רגעים מושלמים וגם לא…

There is no perfect life. There are only perfect moments
רגעים שהיו
רגעים של הרגע הזה
תמיד אני
תמיד חלקים ממני
ולפעמים קטעים שמתגלים לנגד עיני ומאירים
אותי בצבעים ששמחה לגלות.
לפני 4 חודשים. 14 ביולי 2024 בשעה 18:30

ואם כבר חתולים אז היום פגשתי אחד דרשן במיוחד, הוא יכול להיות שולט מושלם.

הגעתי לאיזור האש, באופן תמים במיוחד וממש ללא מחשבה הגעתי למורה שלי למפגש, האמת שהדרך היתה סיוט! מלא פקקים ותאונה בכביש שש, ואיחרתי! … שונאת לאחר למרות שיודעת שיש אותי ויש את הדרך ולפעמים הדרך מובילה בצורה קצת אחרת למקום אליו אני רוצה להגיע. כל מה שרציתי זה לנוח, לא לעשות כלום, לשכב ולהיות בשקט, והנה אני והמורה שלי יושבות בחצר, הטבע עוטף אותנו, אני בסקפטיות מוחלטת של… יללה מה כבר יצא מהמפגש היום….אז התחלתי עם סיפור ועוד סיפור ולאט לאט המורה שלי התחילה עם פיתולים ושאלות. מגרה לי את המוח והמחשבה לצעד הבא שלי, צעד צעד מקלפת אותי, צעד צעד מדייקת אותי אל המטרה הבאה, כאילו שופכת אור על הדרך שאני הולכת בה. יצאתי עם ים חומר למחשבה. אוהבת ששורטים לי את המוח, הכימיה של המחשבה מעסה לי את התודעה והגלגלים מתחילים לעבוד, שיעורי בית לדרך, לדרך שהיא אני, לדרך שהם החיים עצמם. יצאתי משם נושמת עם אויר לכדור פורח בערך.

המשכתי לצימר… אספתי לי בדרך בקונדיטוריה סטייל פרובאנס יין סירה של גולן, עוגיות שוקולד עם שוקולד לבן בפנים, סלט קינואה, וריבוע פיצה חם שטרפתי בעודי יושבת ברכב.

6.4 קילומטר שמביאים אותי לאמבטיה חמה בטבע והחתול לוקי שמהרגע שליטפתי אותו נדבק אליי כמו עלוקה פרוותית. המארח הסביר לי איפה האורות, וגם את היציאה לחצר, וגם שהשאיר עוגיות שוקולד וכדור מלח לאמבטיה… וגם גולת הכותרת … איפה הממד…. גאד דאם!!!! אני בצל האש🔥

מהוססת אני שואלת אם יש אזעקות ומה המצב??? הוא עונה שסביר, ולא קורה הרבה אבל כדאי שאדע איפה הממד.

אוקיי שוב נושמת, אף פעם לא נלחצתי להיות בקו האש .. אולי זאת האמונה, תכלס מה זה משנה??? הסכנות אורבות בכל פינה. גורל? מי אני שאשאל שאלות כאלו גדולות.

אז פתחתי בקבוק יין ומזגתי לי כוס ויצאתי לחצר הקסומה, לוקי מטפס עליי, מגרגר, דרשני, רוצה לעלות ולטופף עליי עם כפות ידיו… נותנת לו חמש דקות בגן עדן ואז מציבה לו גבולות. למטה.

השקט פה ממכר, הכתיבה זורמת לי, היין מעולה, והאמבטיה החמה בחצר פראית ממתינה לי לעוד רגע של עונג על בחירות אמיצות והתמסרות לעצמי.

כן … כבר היה בום אחד

אבל לרוב העצים שורקים לחישות של רוח קרירה… בכל זאת צפון, ואפילו ירדו טיפות של גשם קטנות שהזכירו לי את הסתיו ביום קיץ שרבי של אמצע יולי.

תודה על רגעים קסומים של אושר

ושאני לומדת להיות החברה הכי טובה של עצמי וגם על מקומות קסומים עם בומים באויר.

פאק שתגמר המלחמה המזויינת הזאת כי יש כל כך הרבה עוד ויותר ואפשר.

וכן יש אותם, את אלה שהולכים, ואותם את אלה שמוחזקים, נשמות נשמות. הלוואי שהיתה ל ישרביט קסמים לשחרר נשמות כלואות וסורגים מולחמים בצל מלחמה כיבוש וטרור.

 

 

יום ראשון הכי שמח שהיה לי אוואר… לפחות ממה שאני זוכרת

 

 

למעלה ולמטה​(מתחלף) - אין כמו לחזק את בעלי הצימרים בשעה זו
לפני 4 חודשים
יודעת משהו - ה"חברה הכי טובה של עצמי"!!
לפני 4 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י