לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Living Deliciously

A little bit about me, a little bit about life
Hopefully, a lot about me in the life :)
לפני כחצי שנה. יום שלישי, 12 באוגוסט 2025 בשעה 12:26

היום נפגשנו בעיר שלו.
וכמו שסטילה אומר
BIG MISTAKE!
זו הפעם האחרונה שזה קורה!
(#רקאומרת)

בסטוש שלי...
אני לא הייתי אומרת שהוא מופנם
אבל גם הכי לא מוחצן, 
אוהב את השקט שלו, 
בטח שלא אוהב שהספוטלייט עליו!

קיצר,
נכנסנו לאיזה בית קפה,
והוא מיד משך אותי לפינה שקטה בצד.
לא עוברת שנייה מהרגע שהתיישבנו,
וברצף די מרשים,
מתחיל מצעד (א)נשים לשולחננו.
הגברים לוחצים לו יד, 
הנשים...זה כבר סיפור אחר..
מחייכות מאוזן לאוזן
"הו, יובלי (שם בדוי תרגעו), איזה יופי לראות אותך"
ומצחקקות כמו ילדות תיכון
"תגיד יובלוש (מניחה יד על הכתף שלו), איך הילדים?"
כן כן בסטי, אתה שומע את החיקוי עם הקול של המורה?
באמא, כמה אנשים אתה מכיר?
ואיך הן מקרקרות סביבו....
יאללה, קישטה... תתפנו... זה זמן בסטיז עכשיו!
עבדת עליי ואתה בעצם ראש העיר?

אבל מה היה הכי כיף?
שכולן, היו בטוחות שאנחנו בפגישה עסקית.
לפטופ פתוח,
דפים מפוזרים על השולחן.
העט פיילוט וי5 כמובן...

והן בחוצפתן, עוד זורקות לי:
"בחירה מצוינת, הוא הכי ישר והגון שיש."
כאילו…דה!
תודה רבה, אבל מה עם קצת ג'וס שאני לא יודעת!

וחצוש שלי?

נבוכי, מתנצל, ממלמל שהן לאורך ההיסטוריה, מהגנים ובתי הספר של הילדים..

מתוקף היותו תושב העיר מיום היוולדו,

הוא מכיר רק את המקוריים.

“את החדשים אני כבר לא מזהה”

הוא אומר לי…

יצא לו בול אבא שלי (על אנשי הכפר!) תמיד אני אומרת לו שהם קופי.

מעניין עוד כמה שנים הן תזכורנה אותו למרות שהילדים כבר לא באותן המסגרות?!

 

בסטוש

אתה שומע!!!!

פעם אחרונה שדייט בסטיז בעיר שלך!

לכו תכירו בסטוש בכלוב ותגלו שהוא בכלל סלב 🤷‍♀️

לפני כחצי שנה. יום שלישי, 12 באוגוסט 2025 בשעה 3:23

סטטיסטיקה

100% מהמקרים שאבוש מצמיד אותך לקיר נגמרים בלי אוויר. 

#מחקרשטח

לפני כחצי שנה. יום שני, 11 באוגוסט 2025 בשעה 1:46

מודל לחיקוי

נשלטת שמצליחה לשמור על קול יציב וריכוז כשהיא מונה את מספר הספנק אחרי כל הצלפה. 

 

לפני כחצי שנה. יום ראשון, 10 באוגוסט 2025 בשעה 11:54

רכבת

כמו הזין של אבוש….מתחילה לאט, נכנסת, שוהה ולא עוצרת עד שגורונת מרוצה!

#מסילותשלתשוקה

לפני כחצי שנה. יום שבת, 9 באוגוסט 2025 בשעה 13:49

דילמה

אני רוצה שיכאב

אבל לא ממש יכאב

אבל גם כן

אבל גם לא

אבל כן

לפני כחצי שנה. יום שישי, 8 באוגוסט 2025 בשעה 1:55

מודל לחיכוי

נשלטת שיודעת לחכות על הברכיים בלי לבדוק כמה זמן עבר, כי היא עסוקה בלהרגיש שייכת.

לפני כחצי שנה. יום חמישי, 7 באוגוסט 2025 בשעה 15:15

סושי

ביס קטן, מושקע, עטוף היטב,
שכל כולו נועד לעונג של אבוש שלי.

#אניהסשימישלך

לפני כחצי שנה. יום חמישי, 7 באוגוסט 2025 בשעה 1:08

נזילה

מה שקורה בכוס של(י)ו כשהוא חודר בזווית הספציפית הזו שגורמת לי למלמל ולהיות טושטושית.

לפני כחצי שנה. יום רביעי, 6 באוגוסט 2025 בשעה 1:47

פעם לא הבנתי את הקטע הזה של יריקות. זה נשמע לי דבילי. מגעיל. אפילו קצת מעליב.

אבל אז, יום אחד, באמצע זיון סוער במיוחד.
אבוש ירק לי בפנים. בלי אזהרה, בלי הכנה.

וזה היה… מטורף.

תחושת השייכות. הבעירה. ההשתייכות.

כאילו באותה שנייה הפסקתי להיות רק גוף, והפכתי להיות שלו. על באמת.

 

כי האקט עצמו.

היריקה.

הפך פתאום להיות כמו חותם. סימן. רישום.

וזה לא היה מעליב או משפיל.

זה היה טורף.

(אני אוהבת להיות הטרף הקטן והאומלל שלו)

לא מלמעלה–למטה, אלא מבפנים–החוצה.

 

אני יודעת שיש יריקות מתוך השפלה.

מתוך השפלה מוסכמת, מתוסרטת, מפורשת.

אבל אצלנו זה לא ככה.

ההשפלה איננה גורם מניע..מחרמן..מרטיב.

זה משהו אחר לגמרי.

 

זה קורה רק כשאנחנו רעבים באמת.

כשהמיניות כבר הפכה לרעב, לדחף.

כשהמילים לא מספיקות יותר, והגוף דורש שפה אחרת.

ראשונית יותר, נוזלית יותר.

 

ופתאום, המגע הזה, שמגיע בהפתעה, של הרוק, של הבעלות, של המבט שלא מתנצל,

מעביר בי צמרמורת בכל הגוף וטינגולים בכוס.

כי היריקה הזו, כשזה בא מתוך תשוקה חייתית, היא לא משהו ש”ספגתי”.

היא משהו שקיבלתי.

משהו שהתמסרתי לו.

 

ועכשיו, המחשבה על זה מחרמנת אותי.

לא בגלל הרוק. אלא בגלל מה שהוא אומר בלי מילים:

את שלי.

 

והומאז׳ קטן לכותרת 

 

 

לפני כחצי שנה. יום שלישי, 5 באוגוסט 2025 בשעה 5:58

תראה אותנו

סוגרים שבועיים רצופים

של ימי שלישי עם בסטי. 

אם היית אומר לי את זה לפני שנתיים

הייתי אומרת לך שאתה מצ׳וקלף על כל הראש. 

והיום,

בנחת של בוקר, 

קישקשנו

על הא ודא

אפילו קצת חפרנו

רחמנן ליצלן..

יא בסטוש תחת קשוח שלי

היה לי כיף

נעים 

ונחמד איתך. 

שמחה שהצלחתי לקלף את השכבות הקשיחות

ולהגיע למרשמלו של הבפנוכו. 

חשדותיי היו נכונים. 

יש שם לב ענק וטוב. 

כן, כן

אני כבר מחכה לתגובה

הצינית שתכסח אותי

ותקרקע את כל המעוף.

״

אין לי קליטה…

אני זקן ולא שומע….

שכחתי את המשקפיים באוטו….

נכנסתי למנה……ה…

מה? 

הלו?

״

 

תחת!