כשאת גורה,
את עוד קטנה וצעירה.
עוד לא כ״כ מבינה איך העולם עובד,
מה מותר ומה אסור?!
אפילו לעלות ולרדת במדרגות זה מסובך.
מכירים את זה שגורים קטנים וחמודים עם בטן שמנמנה וטוסיק כזה שבא לתת לו ביס, מנסים?
אז הרגלים הקדמיות על המדרגה, והם מנסים, בכל הכוח, לדחוף את הגוף למעלה וזה גדול עליהם?
כשמסתכלים מהצד, רואים טוסקו שובב והרבה עבודת רגליים אחוריות מדשדשות ומדוושות באוויר ללא הצלחה!
ככה זה גורות.
הן חייבות לנסות!
אחרת איך יגלו ויחקרו את העולם?
איך הן ילמדו שהן כן מסוגלות ויכולות?
אני אוהבת להיות גורה!
על כל ההיבטים והמשתמע.
החל מלדעת לקבל את המכה על האף, בשם החינוך והאילוף. ועד לקבל ליטופים וגירודים מאחוריי האוזניים כשאת טובה.
ואולי אפילו, להתכרבל בין הרגליים שלו על הספה
כשאת סופר דופר טובה.
יש יותר טוב מאבוש שממשמש לך את האוזניים כשאת בין הרגליים שלו feasting on some delicious cock?
אין כזה בנמצא - מבטיחה!
אם אתם תוהים למה? ומה אני בכלל רוצה? לפעמים, יש מילים שמרגישות שהן חייבות לצאת החוצה איכשהו. אפילו שאין סיבה. אחרת הן פשוט ימשיכו להסתובב לך במוח ולהטריף אותך.
מניחה שרק פה, אפשר לכתוב בגלוי, על הצורך שלך ביד חזקה, שיודעת מתי זמן חינוך ומתי זמן פינוק מבלי שירימו גבה.
את התחושה הזו, שקשה להלביש עליה מילים, שמגיעה מהבטן, עמוק, כשאת גורה של מישהו.
שיש לך עבור מי לקשקש בזנב
שיש לך עבור מי להתאמץ ולהצליח לצוד איזו ציפור (כי אם כבר אז גורת ציד לא?) ולהניח אותה לרגליו בגאווה.
שיש בשביל מה ״לכרסם איזה זוג נעליים״ ולהוציא אותו מאיזון לדקה או שתיים 😝
ובעיקר לדעת שיש מישהו בצד השני, שזקוק לגורה קטנה שתלך אחריו לכל מקום בבית(כן כן, גם לשירותים), שתקבל עליה את מרותו, תכרסם לו איזה כפכף אהוב בשביל שיהיה קצת מעניין ובעיקר, תהיה נאמנה ותאהב אותו ללא תקנה.
