פורקן

בין הצללים נפשה נודדת,
הכאב כמו גאולה שמרוממת.
כל מכה מרפא סדק מחדש,
וליבה נפתח שוב ונרגש,
והיא לתוך נפשו מתמסרת.

הכאב היה לה דרך לגלות,
את מה שהלב שלה רצה לחוות.
כל פצע קטן,
בין כאב שהיא צועקת,
היא מצאה את עצמה שוב מתחזקת.

בחושך כמו בים סוער,
הכאב עשה לה לב אמיץ יותר.
מכל צליפה חזקה,
היא עמוק בפנים מצאה,
כוח לאהוב ולהתמודד עם כאבה.