בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מלחמה

בחיים לא כתבתי יומן. נשבע.
אבל הימים האחרונים והימים שעוד נכונים לנו יהיו קשים ועמוסים מידי. בשבילי. בשביל הנפש שלי. בשביל היכולת להשאיר הכל בבטן.
מה גם שאני נמצא בזווית סופר מעניינת.
קצין צעיר ואסרטיבי, שאיפה שהוא בלב הוא נשלט שכל רצונו הוא לרצות. להיבלע ברצון של מישהי..
קראתם עד לפה - תודה!
מבטיח שיהיה מענין.
לפני שנה. 11 באוקטובר 2023 בשעה 15:04

אתמול טלי הסכימה לפחד..

והאמת שבאמת אני רוצה לפחד.

לשמור על הרגע האנושי שכשיש מעליך מטחים, כל הזמן, ורעש ההזעקות הולך וגובר, הדי יירוטים ופיצוצים, אתה ישר פועל על אוטומט. נכנס לממש.

ואז יוצאים. לאוויר מעושן, ופתאום מפחדים. לא ממשהו ספציפי. מהסיטואציה. מהלחץ.

אני לא רוצה להפסיק לפחד. לא מוכן. הפחד מחזיק אותי אנושי.

אני רוצה להיות אנושי.

ולא. לא מפחד מהפחד.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י