בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מלחמה

בחיים לא כתבתי יומן. נשבע.
אבל הימים האחרונים והימים שעוד נכונים לנו יהיו קשים ועמוסים מידי. בשבילי. בשביל הנפש שלי. בשביל היכולת להשאיר הכל בבטן.
מה גם שאני נמצא בזווית סופר מעניינת.
קצין צעיר ואסרטיבי, שאיפה שהוא בלב הוא נשלט שכל רצונו הוא לרצות. להיבלע ברצון של מישהי..
קראתם עד לפה - תודה!
מבטיח שיהיה מענין.
לפני שנה. 12 באוקטובר 2023 בשעה 18:01

כותב פה די הרבה.

הרבה לפרוק.

שואל את עצמי למה? יש לי כל כך הרבה מעגלים.

אולי כי רק פה מבינים כאב.

אבל למה לכתוב?

#רק_בשביל_לקבל_חיבוק

 

מוזמנים להזמין. מבטיח שאני מחובק טוב

Bluecollar​(שולטת) - מבינים כאב מאיזה צד של הספנק?
לפני שנה
מפציע - שולטת שלא מבינה את הכאב של הספאנק שהיא מייצרת, או הכאב הבסיסי הטמון באדם - לא הייתי רוצה לפגוש..
לפני שנה
Bluecollar​(שולטת) - אני מצטערת אם התגובה שלי הייתה לא נעימה ולא רגישה. לא התכוונתי להתבדח מבלי להבין שבעצם אתה צריך רכות( אני מניחה) ולפגוע.

יש משהו בבלוגים כאן ובאנונימיות שמאפשר לפרוק. אבל אמפטיה נמצאת אצל אנשים ללא קשר לשליטה.
לפני שנה
מפציע - אז גם אני לא הבנתי נכון..
שולט טוב הוא חייב להיות אדם עם אינטליגנציה רגשית סופר גבוהה, בשביל להכיל את הכמיהה של הנשלט שלו.
בגלל הריכוז הגבוהה של אנשים כאלה פה (ומתגובותיך את לחלוטין שם) נוח לי להגביר את החשיפה ולהנכיח את הכאב שלי פה...
לרגע לא נפגעתי, אני נחשף פה מבחירה, אבל מעטה הציניות שלי חדיר במגבלות..
לפני שנה
Bluecollar​(שולטת) - שולט לא חייב כלום. גם לא נשלט. זה חיבור בין אנשים. חיבורים שונים נעשים ממקומות שונים.
אנחנו לא כאן כדי להכיל אנחנו כאן כשאנשים בוגרים ומרצונות משותפים
לפני שנה
מפציע - מקבל. לגמרי.
כנראה שאיפיינתי את חלק מהמניעים של השולטת שאמצא ביום מן הימים.
בכל מקרה אני מזהה כזו אינטילגנציה אצל רבות ומדהימות פה.
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י