את מביטה בי....בלי לזוז.
את לא נוגעת בעצמך, את לא מדברת.
רק להכניס חמצן לריאות אני מרשה לך.
שום כיווץ שריר אחר אני לא רוצה לראות.
רק מביטה בי.
מסתכלת בשקיקה.
עמוק בעיניים.
אני מסתכל עליך, בוחן, מתענג.
יצירת אמנות המונחת לנגד עיני.
אני רואה דרך התחתונים שלך איך הכוס שלך פועם
מהמבט שלי, מהפחד, אי הוודאות והשקיקה לדעת את הצעד הבא.
מהעובדה שאת יודעת שאני יכול להחזיק אותך כאן, ככה…
חצי שעה, שעה…בלי לזוז, בלי לגעת.
עד שתהיי על סף שבירה.
אני אחליט מתי תתנשפי.
אני אגיד מתי את תדברי, אני אחליט מה את תדברי.
מה את תלבשי, איך השיער שלך יסודר, האיפור, אם בכלל.
אני אוהב לראות אותך...ללא מסיכות, שקרים, סיפורים.
עירומה.
אבל לא בהגדרת המילה, אלא את הנפש שלך, מי שאת באמת.
דרך המבט, ללא פילטרים.
אראה לך שהגירוי לא בא מהמגע.
הוא בא ממני.
מהמילים, מהשקט, מהמבט, מהידיעה שאת לא של עצמך יותר.
את תלמדי שאני בתוכך, בלי שאגע בך בכלל.
בלי שאחדור אליך פיזית.
וכשתבקשי לגעת בי, לגעת בעצמך בקול רועד, מבויש, אני אגיד “לא” ואחייך.
את תביני, זה כל מה שרצית.
שבירה, איטית, בלי חבלים, בלי פלוגר, בלי נרות.
רק אני ואת.
שלי.
עטופה, כבולה במחשבה אבל מרגישה כל כך משחוררת.
הידיעה שהראש שלך שכבר לא שלך.
אלא שלי.
ושום דבר לא יפגע בך יותר... שום דבר.
הציור מהעמוד של Sugartomytea