הומלנדר הוא סוג של דה-קונסטרוקציה על סופרמן.
אם מסתכלים על הומלנדר דרך עדשה בדס״מית, הוא לא סתם סאדיסט.
הסאדיזם שלו הוא פחות פיזי ויותר מנטלי.
הוא לא נהנה רק מכאב הוא נהנה משליטה דרך פחד, חוסר ודאות והשפלה סמויה.
הוא צריך לראות את האחר מתכווץ מולו, מאבד יציבות, מבין שאין לו קרקע בטוחה.
זו שליטה שלא מבקשת הסכמה, לא מייצרת מרחב אלא כופה נוכחות.
פחד הוא הכלי המרכזי שלו, והכוח האמיתי שלו הוא היכולת לגרום לאנשים לציית עוד לפני שביקש.
וזה גם די משעמם אותו לאורך הסדרה.
אבל במקביל, וזה מה שהופך אותו למורכב, יש בו גם צד מובל,בעיקר דרך שכנוע רגשי.
מול דמויות נשיות חזקות בסדרה, במיוחד כאלה שמציעות לו אישור, אהבה או תחושת ערך, הוא מתמסר כמעט לחלוטין.
לא מתוך ביטחון, אלא מתוך תלות אמהית.
הוא לא מחפש שליטה הדדית הוא מחפש שיגידו לו מי הוא.
במונחים בדס״מיים, זו לא מסירה בריאה אלא כניעה שנובעת מריק פנימי ומציאת מימוש בבדס״מ.
וזה בדיוק המתח: דמות ששולטת בעולם דרך פחד, אבל נשלטת רגשית דרך צורך עמוק באישור ואהבה.
אחד הדברים שמאפיינים את הדמות שלו לאורך הסדרה היא לאו דווקא העוצמה, אלא היחס שלו לאמון.
לא משנה כמה אדם קרוב אליו.
לא משנה כמה הוא אוהב אותו, תלוי בו, רואה בו משפחה.
ברגע שהוא מגלה ששיקרו לו - הוא הורג אותו.
אין אזהרה, אין שיחה, אין תיקון, שקר אחד מוחק הכול.
אפשר להסביר את זה פסיכולוגית:
ילדות שנבנתה על שקר, על ניסויים, על אמת שהוסתרה ממנו לגבי מי שהוא ולמה הוא כזה.
כשאמון נשבר שוב ושוב בשלב כל כך מוקדם הוא מפסיק להיות ערך, והופך לקו אדום מוחלט.
זה קיצוני, אלים, לא אנושי.
אבל העיקרון עצמו ברור מאוד- אל תשקרו לי.
אני לא הומלנדר, אני לא הורג אף אחד ולא יורה קרני לייזר מהעיניים.
אבל ברגע שאדם שובר את האמון שלי, עבורי הוא מת.
לא בכעס, לא בדרמה, בטח לא בענישה.
פשוט אין המשך.
וכאן זה מתחבר ישירות לבדס״מ.
בשליטה, ולא משנה מאיזה צד אתם של המתרס...
בעיני- אמון הוא לא שאמורים לחפש בפרטנר/ית בדס״מי.
הוא אפילו לא נכנס לרשימת המרכיבים החשובים.
כי בלי אמון אין בכלל שום מרחב לשליטה.
לא לנשלט/ת להתמסר ולשחרר באמת, ולא ובטח שלא קבלת דום ספייס בריא.
אי אפשר לדבר איתי על שליטה, על מסירה, על אינטימיות, על חילופי כוח אם אין אמת בסיסית.
אם יש הסתרה, חצאי סיפורים, או שקרים ״קטנים״.
וברגע שזה קורה לא משנה כמה החיבור היה חזק, כמה הקרבה הייתה משמעותית, כמה הרצון היה שם- הדינמיקה מתה, לנצח.
לא האדם, הקשר.
בדס״מ יכול להחזיק הרבה דברים מורכבים.
הוא לא מחזיק שקרים.
וזה קו שאי אפשר לטשטש.