ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Kinky Reflections

מסע לגילוי עצמי דרך עולם הBDSM
לפני שנה. 5 במרץ 2023 בשעה 16:05

אנשים אומרים לי שהסיבה שהם כל כך מחבבים אותי היא כי אני בן אדם מאוד ישיר וכנה.

אני לא משחקת משחקים.

אני אומרת את האמת כמו שהיא...

אני לא אוהבת שאנשים משקרים לי, ואני עוד פחות אוהבת שאנשים משקרים לעצמם.

אני בן אדם ממש לא שיפוטי, אני מכבדת את כולם ואני משתדלת גם להבין את כולם.

 

כל זה טוב ויפה

כי זה הוביל אותי למצב שכולם שולחים לי הודעות וכותבים לי שהם אוהבים את הבלוג שלי ואת הכתיבה שלי ושאני נשמעת "בחורה לעניינים" ושישמחו להכיר אותי וכו' וכו'...

אבל איפה החסרון בכל זה?

 

אז הנה, עשיתי רשימה של החסרונות בלהיות בן אדם מרצה: (או פשוט חסרונות שלי)

- לעיתים קרובות הצורך בלרצות יבוא על חשבון צרכים אחרים שלי ואני אפגע בסוף

- קשה לי לעשות דברים בידיעה שאולי יפגעו באנשים אחרים

- קשה לי להפרד מאנשים או 'להתעלם' / לעשות גוסטינג. זה תמיד מלוודא ברגשות אשמה..

- קשה לי לבקש מאנשים עזרה

- קשה לי להודות שקשה לי

- קשה לי להגיד לא לאקטים מסויימים במיטה (שהם לא בהכרח גבול אדום) 

- קשה לי לדרוש דברים שאני אוהבת במיטה

- קשה לי להבין לפעמים אם אני נהנת ממשהו או שאני עושה את זה כדי לרצות את הבן אדם השני

- קשה לי לדרוש חום ואהבה

- והכי חשוב, קשה לי להודות בפני אנשים שהם פגעו בי

 

למה אני רושמת את כל זה?

כי שבוע שעבר עברתי פרידה מבחור שהייתי איתו בקשר שהיה יחסית טרי. (מישהו שהכרתי בכלוב)

הייתי כל כך שקועה ומרוכזת בצרכים של הבן אדם השני שהוא יעשה רק מה שטוב לו ואני 'אתאים את עצמי' אליו,

שאפילו לא חשבתי מה אני צריכה? ואיך זה מפשיע עליי?

כי זה בעצם השפיע עליי מלא. הייתי מרוסקת ולא הבנתי למה! 

איך אפשר להיות עצובה אם אין על מי לכעוס או להאשים?

שבוע שלא הייתי קשובה לעצמי ונתתי לרצון שלי לרצות אנשים להוביל את הדרך,

מה שבסוף הוביל לפגיעה עצמית (הפוסטים הקודמים שלי) ומלא תסכולים ובכי. מלא בכי.

כל זה רק כי לא שפטתי אותו, הבנתי אותו, כיבדתי אותו ורציתי שיהיה לו טוב.

אז דחפתי את הצרכים שלי לצד.

מה היו הצרכים שלי?

לשתף איתו את מה שאני הרגשתי כלפיו. להחשף אליו. להודות בפניו שהתפתחו שם רגשות איפה שלא תכננתי שיתפתחו. 

אבל לא. הייתי צריכה להשאר 'הבן אדם המבין והלא שופט' אז שתקתי.

שוב שתקתי.

ועכשיו אני אוכלת את הלב ומתה רק לשלוח לו הודעה להבין אם הכל באמת היה רק בראש שלי?

האם דמיינתי את  הכימיה המטורפת שהייתה לנו? 

האם רק לי היה כיף לבלות זמן ביחד?

והאם רק אני חשבתי שזה ימשיך לנצח? (או ליותר מחודש)

 

heisenberg​(שולט){כלובי } - אוי נו באמת, הוא ראה אותך בתור חור, נשלטת, הוא השתמש בך נהנה וזהו.
מה כל כך קשה לקבל את זה?
למה לכל דבר צריך להיות סיבה?
למה נשים לא יודעות להבין סיטואציות?
ורוב הנשים שנשלטות פה הם נשים מרצות בגדול זה התפקיד של נשלטת.
לפני שנה
KinkyK​(אחרת) - ממש ממיא לי שקראת את כל הבלוג למרות שדי ברור שאתה ממש לא אוהב את מה שאני כותבת (או שבעצם, כן?)
לא חייב להיות סיבה לכל דבר אבל אני כרגע מאוד סקרנית לדעת מה הסיבה שהרגשת את הצורך להגיב לבלוג שלי סטוקר קטן ;)
לפני שנה
heisenberg​(שולט){כלובי } - לא קראתי את הבלוג קראתי חלק מהפוסט.
את מה שאני קורא לו ניק חולף.
באה לפה עוברת כמה ידיים מקבלת טראומה סוגרת את הפרופיל ולא נכנסת יותר לכלוב.
ראיתי כמוך מאות במהלך ה15 שנים שאני פה.
ובואי את לא כזאת מעניינת שאני אעקוב אחריך.
לפני שנה
KinkyK​(אחרת) - אתה משעשע אותי ברמות.
לפני שנה
heisenberg​(שולט){כלובי } - מעולה, אני עושה בר מצוות, חתונות, ימי הולדת ועוד אירועים תמורת סכום מופקע.
אם את רוצה מידע נוסף דברי עם הפקידה שלי.
לפני שנה
yakibar - יפה מצידך שאת לוקחת ברוח טובה את התגובות המטומטמות והמטופשות וההזויות על הפוסט שלך.
לגופם של דברים זה טבעי להרגיש כפי שאת מרגישה, קוראים לזה רגשות וציפיות.
את כנראה אדם מתחשב מאוד ומרצה, רבים היו רוצים ומעוניינים בקשר כזה, אבל לא תמיד נופלים על הפרטנר/ית הנכונים.
הצעה אישית שלי תנסי לראות את עצמך ותעשי את זה בשלבים, בכל פעם או לאחר זמן מסויים תעלי הילוך ותקבעי לעצמך מה הדבר שאת מחליטה לעמוד עליו.
אל תחששי, בגלל שגם הצד השני יאהב את זה או לכל הפחות יבין את זה. וגם אם לא הבעיה היא אצלו.
לפני שנה
KinkyK​(אחרת) - תודה רבה על התגובה 💕 מחמם את הלב…
לפני שנה
King of Hearts - אני חושב שלרצות (וגם לדעת) לרצות היא תכונה אלוהית. העולם הוא מקום יפה יותר בגלל אנשים עם התכונה הזו.
חשבי להשוות לאנשים שנהנים לעצבן. לפגוע. לבאס (כמו האיש למעלה ששעשע אותך ברמות) ורק כדי להמחיש את זה.
נכון את צריכה לשמור עלייך, אנשים (שלדעתי הם טיפשים) נוטים לנצל את התכונה המיוחדת שלך. תהי גאה בה ובברכה שאת מביאה בזכותה.
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י