מפחדת לדרוש
מפחדת לקחת
מפחדת לעשות את הצעד הראשון
מפחדת שישפוט אותי
מפחדת שיעזוב אותי
אני לא באמת נשלטת אני סתם פחדנית
מפחדת להיות דומיננטית עם גבר
מפחדת להגיד לו מה אני באמת אוהבת
מפחדת לקבל דחייה
מפחדת שהוא לא באמת ירצה אותי
אבל מה קורה כשאני לא מפחדת?
מה קורה כשאני מרגישה בטוחה?
שאני יודעת שהוא רוצה אותי
אותי ואת כל הסטיות שלי
מה קורה כשאני יודעת שהוא לא שופט אותי?
שהוא חרמן בידיוק כמוני
שהסטיות שלי מדליקות אותו ולא ההפך
מה קורה כשאני מפסיקה לחיות בפחד ואני מתחילה לחיות בגירסה הכי אותנטית שלי?
אני מגלה שאני לא באמת צריכה שולט
אני מגלה שאני לא צריכה שרק הוא יזום כל הזמן
אני מגלה שיש לי ביטחון עצמי שמאפשר לי עונג שבחיים לא דמיינתי לעצמי
אני מגלה שאני ממש אוהבת לענג
ושאני ממש נהנת לראות אותו מתענג מאחרות
כשאני לא מפחדת, אני מציבה לעצמי רף חדש
על איך אני אמורה להרגיש עם גבר
בטוחה ושלמה
סוטה ושובבה
פשוט אני
וכשאני אני
אז אני לא מפחדת
