אני פשוט לא שולטת בגוף שלי.. הגוף שלי רוצה אותך
רוצה אותך בתוכי, מעליי, בכל מקום..
רוצה את המגע שלך, את הרכות שלך, את הרוע שלך...
אני נהנת להיות הקטנה שלך
נהנת להיות סוטה איתך
נהנת להיות אותנטית ושובבה לידך
נהנת קצת יותר מידי...
אני לא רגילה להרגיש ככה עם בן אדם
כל כך חופשיה
אני לא רגילה להימשך ככה
וזה משבש לי את ההיגיון
אני מדברת איתך שטויות
אני חושבת יותר מידי
מנתחת כל דבר
בוחנת את התגובות שלך
פשוט לא משחררת
ואתה לא מבין מאיפה נפלתי עלייך
האם זה בגלל שפיתחתי אלייך רגשות?
או כי אני רוצה לעשות לעצמי self sabotage?
הרי אני יודעת שאתה לא פנוי לזה רגשית
ואני יודעת שאני עוד שנייה עוזבת
אני יודעת אני יודעת אני יודעתתת
די כבר
ובכל זאת המוח שלי כרגיל לא שקט
אני לא מפסיקה לחשוב עלייך
על הרגעים שלנו ביחד
על הבועה הזאת שיצרנו לעצמנו
שהזמן מפסיק להתקדם כשאנחנו ביחד
ואנחנו באותו הרגע שוכחים מהעולם בחוץ
לא פלא שאני מרגישה ככה
אני חווה איתך מה זה להיות בזוגיות
או לפחות חלקים של זוגיות...
אבל החלקים היפים
הרגעים האינטימיים האלה שגורמים ללב שלך להתפוצץ
שגורמים לחיוך לא לעזוב את הפנים
אבל אתה לא פנוי לזה רגשית
ואני שוב פעם אפגע
והפעם זה יהיה לא רק בגללך...
אז אני אשכב פה כהרגליי בזמן שאתה ישן בסלון
ואתהה אם תתגעגע אליי במהלך הלילה
שעל הבוקר תבוא לחדר לביקור כמו שאני אוהבת
או שתשאיר אותי עוד פעם רעבה למגע שלך
רעבה לאהבה שלך
