4 חודשים ביחד
מרגיש כמו נצח
כאילו אנחנו שנים ביחד
הכל אצלך מוכר לי וכל כך נעים לי
אני מרגישה כל כך בטוחה וכל כך נינוחה
ובו זמנית אני לא מפסיקה להתרגש ממך
מרגישה ששירי אהבה נכתבו לנו (🤮)
שהסיפור הכרות שלנו כל כך רומנטית עוד יכתבו עלינו ספרים (🤢)
אני נגעלת ממה שהפכתי להיות בגללך
נגעלת אבל לא יכולה להפסיק לרגע
לא יכולה להפסיק לנשק אותך
לא יכולה להפסיק להחמיא לך
לא יכולה להפסיק לגעת בך, לאהוב אותך
כל פרט וכל פגם בגוף שלך אפילו הכי קטן מושך אותי
אני לא מזהה את עצמי
לא זוכרת את עצמי אי פעם כזאת
כזאת שבשנייה זורקת את כל הערכים שלה רק כדי להיות איתך
לא אכפת לי לחזור למונוגמיה בשבילך
אתה מהאנשים ששווים את זה
למזלי אתה לא תרצה לעולם
אני רואה אותך לפחות 4 פעמים בשבוע ומרגיש לי שזה פשוט לא מספיק לי
אני רוצה ללכת איתך לישון בלילה ולקום איתך בבוקר
אני רוצה לדבר איתך כל היום וכל הלילה (3 שעות ביום לא מספיק לי)
מה קרה לי?!?! WTF
אני מרגישה שהכרתי אותך בזמן הנכון במקום הנכון
ואני בוכה מהמחשבה שכל זה זמני
אני לא יודעת כמה זמני... יכול להיות שאנחנו נשבור את הסיכויים... כי הם כל כך נגדנו
הרי אתה לא 5 ולא 10 שנים גדול ממני...
אתה גדול ממני ב21 שנים.
יש לך כבר 2 ילדים ולא בטוח תרצה עוד.
אנחנו פצצה מתקתקת וזה הולך להיות הפרידה הכי כואבת שתהיה לי אי פעם.
רק המחשבה על זה (לא יודעת למה אני חושבת על זה) כואבת לי ואני מרגישה שהכאב האמיתי יהיה פי 100000 יותר
ואולי בכלל נשאר ביחד עד הסוף.. מי יודע
נקשרתי אלייך.
לטוב ולרע.
אני שלך....
אל תעזוב אותי לעולם
