אז יש באמת הרבה עבירות שאני יכול להיענש עליהן. לקום באמצע שאני עובד ואנחנו בזום בלי רשות, לא להיכנס לזום בזמן, לשכוח לנקות את הכיור אחרי שאני מתגלח, לשכוח לנקות את הכיור אחרי שטיפת כלים, להיות בווטסאפ כשאסור לי, אפילו לנהוג מהר מדי כשהיא אומרת לי להאט. אבל יש עבירה שאני כמעט לא יכול לשלוט בה, והיא רגישה כלפיה במיוחד ועד כה אני חוטף לא מעט עונשים וחמורים מאד בגללה.
קרה, למשל, שהיא נסעה לכמה ימים והשאירה אותי נעול, כמובן. אלא שבשלב מסוים גיליתי שהיא השאירה את אחד מהרוטטים מחוץ לתיבה הנעולה. שלחתי לה תמונה, והתחננתי שתאשר לי לאונן עם זה מעל הכלובון. מובן שהיא לא הרשתה, והזהירה אותי שלא אעז לגעת בעצמי עם זה. ניסיתי להחזיק, אבל זה היה קשה מאד. זה בעיקר היה קשה בלילה, כשזה היה ממש לידי והיה די מאתגר להתאפק ולא להשתמש בזה. בשלב מסוים החלטתי שאאזוק את עצמי. יש לנו אזיקי פרווה כאלה, מהימים שכל מה שעשינו היה קשירות וניליות עם אזיקי פרווה אדומים. אזקתי את עצמי, בהתחלה עם ידיים מאחורי הגב אבל ראיתי שאי אפשר לישון ככה. אז נקשרתי עם הידיים מקדימה, וישנתי ככה. וואלה, זה באמת עזר. מין תזכורת פיזית שלא לאונן. חוץ מהתזכורת הפיזית, בשביל לאונן אני צריך לראות או לקרוא משהו. בשביל זה אני צריך להחזיק את הטלפון. אם הידיים שלי קשורות – אני פיזית לא יכול לעשות את זה.
בבוקר שלחתי לה תמונה עם האזיקים, וסיפרתי לה בגאווה על הפיתרון שלי לחשק התמידי לאונן. בתגובה, היא הורתה לי להשאיר עלי את האזיקים למשך כל היום, עד שהיא תחזור. כל עוד אני עובד על המחשב אני יכול לפתוח את השרשרת שמחברת את האזיקים, כך שהם עדיין יהיו עלי אבל אני לא קשור כדי שאוכל לעוד. ברגע שאני קם מהמחשב, מבחינתה, לאכול, לשתות קפה או כל דבר – אני נקשר.
לא אכחיש, אני בהחלט נהנה מהשליטה שלה עלי, זה מחרמן ומדליק. אבל להיות קשור באזיקים יום שלם זה באמת קשוח. לאכול עם ידיים קשורות, להכין קפה, לסדר את הבית. היו פעולות מסוימות שהיא אישרה לי לשחרר בשבילן את הידיים, אבל מיד כשסיימתי נאלצתי להיקשר שוב.
היא די התלהבה מהעונש הזה שלי, על אף שהיא הדגישה שזה לא עונש. כלומר, היא מכריחה אותי להיקשר כדי להקל עלי לא לאונן – שזה מה שאמור לגרום לי, לכאורה, שלא להיענש. אמנם, היא כן הסכימה, אחרי מחשבה, לאפס לי את הפסילות שצברתי ולהחשיב לי את הקשירה הזו כעונש קל.
כל המצב הזה, של להיות קשור בכלל ולהיות קשור באזיקים כשבכלל אני זה שקושר את עצמי – בהוראתה – היה חדש לי לגמרי. אז שאלתי מיליון שאלות, כמו איך זה יהיה עכשיו (תכף ארחיב), אם היא נהנית מזה שאני קשור כשהיא לא בבית ולידי בכלל (נהנית מאד, מסתבר), מה הכללים שלי בלהיות קשור (לא להציק לה אם אני יכול להוריד את האזיקים, אם כי גם זה מעולם לא עלה לי בפסילה אז ממשיך לנסות את מזלי אולי היא תאשר לי להוריד את הדבר המציק הזה), מה אפשר לעשות ומה לא (האזיקים עלי תמיד. במחשב הם פתוחים, רק מונחים לי על הידיים, בכל פעילות אחרת – קושרים אותי), עד מתי ביום אני צריך להיות קשור (עד להודעה חדשה), ועוד כל מיני. מהשאלות האלה גם הבנתי שהיא מתכננת לקשור אותי גם בלי קשר, סתם כי יבוא לה. אבל עד כה היא לא עשתה את זה, רק כשהיו רוטטים בחוץ והיה חשש שאני אשתמש בהם. במצבים כאלה היא קשרה אותי, אבל לרוב כמניעה כדי שלא אוכל לאונן, לא כעונש או כי התחשק לה. אז מניח שסוף היא לא התחברה לעצם הקשירה שלי. לא מתלונן אמנם, זה סיוט להיות קשור. זה חם בידיים, מגביל תנועה וכל דבר לוקח יותר זמן.
יום אחרי, היא אמנם חזרה הביתה אבל כשהיא יצאה לעבודה שלחתי לה שהיא שכחה שוב את הרוטט בחוץ, וקיוויתי שאולי הפעם היא כן תאשר לי להשתמש בו. זה לא כזה הזוי, בעבר היו מקרים שהיא אישרה לי לאונן לזמן מוגדר מראש ועל סיפור או סרטון שהיא מאשרת. אבל הבקשה הזו כמובן עלתה לי ביום נוסף באזיקים. מאז, בכל יום שהיא שכחה איזשהו רוטט, איך שסיפרתי לה שיש רוטט לא בקופסה וביקשתי רשות להשתמש בו – היא הורתה לי להיקשר באזיקים מיד.
אמנם, לא תמיד היא קושרת אותי, גם כשהיא יודעת שאני נמצא ליד אחד מהרוטטים, לדעתי כי היא קצת רוצה להעניש אותי. ועל לגמור בלי רשות ממנה – הו, על זה קיבלתי את העונשים הכי אכזריים ויצירתיים. קרה למשל שראיתי שאחד מהרוטטים שלנו בחוץ, לא התאפקתי ואוננתי. אמנם, כמובן שמיד התוודיתי. מאז שאני נעול, אני רואה את עצמי כפוף אליה ולשליטה שלה בי לגמרי וגם אם אני עושה משהו שאני בוודאות איענש עליו – אני לא מסתיר ממנה כלום, ושהיא תחליט מה לעשות לי. לפעמים אני מקווה שהיא תתחשב בזה שהתוודיתי מרצוני ותקל עלי בעונש, וגם אומר לה את זה. אבל היא לרוב לא מתחשבת בזה, כי מבחינתה זה מובן מאליו שאם עשיתי משהו לא בסדר – אני צריך להגיד לה ולקבל את העונש המגיע לי. גם כעת היא כעסה מאד, וידעתי שמחכה לי עונש מיוחד, אבל לא ידעתי מה.
יום אחרי היא חזרה מהעבודה, וכמו בפעם הראשונה שהיא הענישה אותי – היא הורתה לי להסתובב ולהישען על גב הספה, להגיש לה את הטוסיק, הפעם כשאני גם בלי תחתונים. שיערתי שבטח היא הולכת להחטיף לי מכות, בטח עם השוט או משהו כואב אחר, ולמרות שהיא יודעת להרביץ לי בצורה כואבת במיוחד – הופתעתי שזה מה שהיא בחרה לעשות, כי ידעתי שהיא מחשיבה את זה עונש ״קל״ ( בחיי שזה לא).
הו, כמה שהתבדיתי. היא הלכה וחזרה, כשהיא אוסרת עלי להסתובב לראות מה היא עושה. היא חזרה, ושלחה יד לאשכים הנעולים שלי. לפני שהבנתי מה היא מתכננת לעשות לי, הביצים שלי הוכנסו לצלוחית עם קרחונים קפואים. צרחות אימים. זה היה – בפער – העונש הכי אכזרי שקיבלתי עד אותו יום. צרחתי, התחננתי שתוציא לי את הביצים משם, שאני אלמד את הלקח, שאני לא יכול. היא נהנתה עוד קצת מהצרחות שלי, הוציאה את הביצים הקפואות שלי, עוד קצת מכות לטוסיק וזהו. אחרי זה היא הסבירה לי שהעונש הותאם במיוחד לעבירה הספציפית – אני הייתי חרמן וחם, אז היא רצתה לקרר אותי.
ואם חשבתי שזה העונש הכי קשוח שאקבל, טוב, לא הייתי קרוב. עבר קצת זמן, כי העונש כן נשאר איתי ופחדתי שהיא תעניש אותי עוד. אבל מתישהו לאחרונה כן התחרמנתי, וניצלתי את זה שאחד מהרוטטים בחוץ, וגמרתי. העונש על זה כבר היה העונש הכי חמור וארוך שקיבלתי, אי פעם. היא הבטיחה לי עונש חמור, אבל עבור כמה ימים מאז שהתוודיתי וכלום. קצת קיוויתי שהיא שכחה או שוויתרה לי, אבל אז לילה אחד היא הורתה לי לשבת וקשרה לי את העיניים. כשאני עם עיניים קשורות ולא יכול לראות כלום, היא אמרה לי לתת לה את הידיים, ולראשונה בחיי קשרה לי את הידיים בחבל קשירה. זה חבל שעד כה שימש אותנו רק לקשירה שלה, בסקס, אני מעולם לא נקשרתי בו. זה קשירה צמודה והדוקה של הידיים, הרבה הרבה פחות נוחה מהקשירה של האזיקים שהיא יותר חופשית ומאפשרת תנועה.
בסדר, הבנתי שהיא מתכוונת להעניש אותי יותר בחומרה ולכן קושרת אותי עד סוף העונש. ובאמת, היא הורתה לי להסתובב על שש, כרגיל כבר, ולהגיש לה את הטוסיק לעונש. זה היה קצת יותר קשה כי הייתי קשור בידיים די הדוק, אבל כבר לא התלוננתי כי זה רק מרגיז אותה יותר ואז העונש עלול להיות חמור יותר. חטפתי מכות רצח, הצלפות שוט אכזריות ממש, ודי הרבה. תוך כדי צרחות הכאב שלי, שלא הושתקו כי נראה שהיא רצתה קצת להתענג עליהן, שיערתי שהכמות המטורפת של המכות שאני חוטף היום והעוצמה שהיום הייתה חזקה ממש זה כנראה הדרך שלה, יחד עם הקשירה ההדוקה בידיים, להעצים את העונש שהיא מחשיבה לעונש ״קל״ כזכור. מה שלא שיערתי זה שמבחינתה העונש רק התחיל.