מילים כדורבנות

לאחרונה יותר מידי אנשים מאבדים את הכבוד שלהם בעיני. זה קורה בעיקר כשמגיעים למצבים אינטימיים. החל מסיפור שאבד עליו הכלח ושותפי לשעבר לקשר עוד ממשיך כמעט-להתחנן שאכנס איתו למיטה, ממשיך בגברים שמתחילים איתי בפאב או ברחוב או וואטאבר, וכלה במצב אינטימי בפגישה הראשונה, מה שגורם לי לאבד אתגר ועניין.
אמא שלי תמיד אמרה לי שלא אעיז להיכנס עם מישהו למיטה בפגישה הראשונה, כי אז יראה אותי הבחור כ"זולה" וזה יגמור את מערכת היחסים מהר מאוד. כיום, מפרספקטיבה של שנים, אני יכולה לומר בפה מלא שהיא צדקה. יותר מזה, גבר שיימרח עלי על ההתחלה- ייתפס כנואש ואטרקטיביותו תרד פלאים... עם סייג אחד: בחור שיצליח לעניין את האינטלקט שלי- לא ייפגם העניין שלי בו ולו במעט. אמנם יהיה לי על מה לשחק, אבל עדיין ארצה בחברתו.
די טיפשי מצידי. הרי מה, לי אין צרכים? לא הייתי רוצה לעוט על בחור חתיך ולקרוע לו את הצורה ולהראות לו מי מספר אחת?? בטח שהייתי רוצה! עשיתי את זה כבר! אבל להרגשת הזילות שמתלווה לציפייה המעיקה לשיחת טלפון- אין אח ורע. אז עבדתי על זה, והיום כבר לא קורה לי שאני מחכה לטלפון מבחור שזיין אותי... שלא יבוא בלובה, יבוא אחר, מהר יותר, חזק יותר.... מתאים יותר.
אגב, משהו בשבילך, שהיית אמור לחזור אלי בקשר לתכניות לטיול: עכשיו לקחת סלולרי שלך, מוחקת זה מספר, ולא מתקשרת בלובה יותר בחיים שלך, וגם לא שולחת זה אס-אם-אסה. (בלאאאאאאאאד, נמאס לי מהיחס הזה!!!!)