שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים כדורבנות

בלי יומרות, בלי הכרזות. אני.
לפני 20 שנים. 5 ביוני 2004 בשעה 22:35

את אישה, הוא גבר.
את כהה, הוא בהיר.
את ימנית, הוא שמאלני.
את לא יכולה לסבול עשן, הוא מעשן.
את בצד הפעיל של החוק, הוא סטלן.
לך חשוב היה לראות תמונה, הוא התאכזב כשביקשת.
הוא שונא איפור, ואיפור הוא העבודה שלך.
אמרת שלא תבואי לדירה שלו בפגישה הראשונה, והוא אמר שכן (וצדק בסוף).
הוא רצה שתישארי ותתפשטי ותזדיינו כאילו אין מחר, ואת רצית את אותו הדבר- אבל לא בטיימינג ההוא.
אתם תתווכחו, תריבו, תהרגו אחד את השני שבע פעמים תוך שעתיים אם ישימו את שניכם באותו חדר לבד.
אתם באים משתי נקודות המבט הכי קיצוניות והכי מנוגדות שיכולות להיות.
אתם תהרסו אחד לשני את החיים, כי את תכבלי אותו (לא ילך לך כמה שתנסי לשחרר, זה לא האופי שלך!!!) והוא ישחרר אותך יותר מידי (ואת רוצה גבר שידע להגן עלייך וקצת לקנא).

ואם תדעי להיות אישה חכמה ולא למרר לו את החיים ולעשות פרצופים בכל פעם שהוא מפיל ראש (כל עוד הוא לא ינשק אותך אחרי זה כי הטעם מציק לך)- יש סיכוי שלפחות יהיה לכם מעניין אחד בחברת השני.

ואת יודעת מה?... אני מניאקית אם לא עובר לך בראש לתת לו נשיקת לילה טוב ולעופף למיטה שלך.

idoido - להפיל ראש? כמה ירושלמי... להוריד ראש. זה המינוח המדוייק. כך או כך, אני עם הירושלמים. לא בעד. מעדיף ג'וינטים פי מיליון. הרבה יותר עדין, רומנטי, מיושן, זורם..
לפני 20 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י