מילים כדורבנות

והאמת, למה בכלל אני כועסת? הרי מה הוא בשבילי בכלל?
לא יודעת, סתם לא אוהבת שמשחקים איתי... לא אוהבת לדעת שאני לא היחידה שהוא מחזר אחריה...
מצד שני, לך תשים פרפר בקופסת זכוכית... רק אם הוא יהיה משופד על סיכה זה יקרה.
אבל הוא אמר שיתקשר, ואני האמנתי לו...
ועכשיו הוא עוד שואל מדוע אני כועסת... אטימות גברית או היתממות לשמה? אז כתבתי לו בדיוק למה.
ובסוף התנצלתי אם היה משהו שעשיתי שגרם לו להתייחס אלי בזילזול הזה... איזו מפגרת אני. היה עדיף אילו בכלל לא הייתי עונה לו.

ואחרי הכל, אני תוהה אילו הייתי הבחירה הראשונה שלו אם לא היה מוקף בכל היפהפיות המוטרפות הללו שמעריצות אותו כל כך. מה הוא רוצה ממני? הוא הרי יודע בדיוק שאין לו סיכוי לכבוש אותי כמו את כל האחרות, להכניס אותי למיטה הוא לא יכניס (אלא אם כן נהיה זוג, ובשביל זה הוא כל כך יצטרך להתאמץ!!), ודיונים פילוסופיים מעמיקים לא היו לנו עוד. שעכשיו יפגע בי ברק אם התאים האפורים שלי מזיזים לו.

האמת, אני חושבת שהוא קורא את הבלוג ויודע שהוא מרגיז אותי. יש עוד מיליון דגים בים, והוא אחד מהם. אני יכולה לתפוס דג שמן הרבה יותר ממנו, לא יודעת מה יש לי...