לפני 22 שנים. יום שישי, 18 ביוני 2004 בשעה 9:58
יש לי מין גוש כבר שיושב לי על הלב, ונראה לי שלא אוציא אותו גם אם אבכה מאתיים שנה פלוס חמש דקות בשביל הפרוטוקול.
ומה לעזאזל הבעיה שלי? מהרגשות לאידיוט ההוא כבר נפטרתי, כנראה שמעולם הם לא היו קיימים ממילא. היהום מישהו אמר לי שהוא אוהב אותי (אבל אני לא מאמינה לו), ודיברתי עם כמה חברות שלי. ובכל זאת, בשם אלוהים, בא לי לבכות!