הנה משהו שאף אחד מכם לא ידע עלי: פעם שרתי. בסביבות ה-6 שנים, משהו כזה. והיום, עם כל ה"כוכב נולד" וההיסטריה, נהיה לי חשק לקחת מקרופון לידיים ולשיר.
אבל מה, יש בעיה: עקב מחלת הנשיקה, בעיות נשימה ועישון בעבר- הקול שלי נהיה נמוך. מאווווד נמוך. בכל פעם שאני שומעת שיר כלשהו של המכשפות, אני חושבת, שאילו הייתי צריכה לשיר- זה היה משהו שלהן. תארו לכם את הסיטואציה הבאה: אני, בשמלת סאטן שחורה ועקבים גבוהים, עולה על הבמה בכפר הנוער של "קוקה קולה" ושרה בקול נמוך:
"שוב בתקופה של גאות בחיי
מים רבים שוטפים את חושי
אני נמשכת
והופכת
לחיית החושך, למפלצת רטובה
לשדון לילה, לפייה הטובה
מתוקה והורסת את האור מכבה
וזורמת האלה, עד העונג הבא.
ובשעת סערה, בתקוף אותי מזגי הרע
את חלוני אז אפתח, עליו אצא בדהרה אל השמיים
וכשאגיע אצחק,
על פס של אור צהוב ודק
אני ניצחתי במשחק, אני נמצאת עכשיו עמוק בתוך המים...
עד העונג הבא..."
ותודה לערן שהקדיש לי את השיר הזה במכתבו האחרון.
לפני 20 שנים. 18 ביוני 2004 בשעה 18:25