הוא בא בלי הזמנה מוקדמת ופשוט משתלט עלי מכף רגל ועד ראש. הוא משנה אותי לחלוטין מילדה טובה לחוצפנית קטנה ומרשעת. הוא מתיישב לי על הכתף ומשכנע אותי שזה ראוי למילים עוקצניות, וההוא ראוי להעלבות, וזה ראוי שארד עליו עד חורמה... וכו' וכו'...
זה האגו הקטן והעצבני שלי. מה קטן- גדול! ענקי! לפני כמה ימים פתחתי פה על מישהו ולא הבנתי למה, במקום סתם להתעלם ממנו. לפני כמה דקות פתחתי פה על מישהו שכתב לי שהמוח שלי דל. סתם, אמרתי לו שהוא בטח לא יודע לנהוג ושהוא נראה כמו אחד שהייתי מעיפה בנשיפה... האמת, מה אני אעשה, ככה הוא נראה. אבל אבא שלי אמר לי שלא חייבים להגיד את כל מה שחושבים... (איפה הייתי כשחילקו את האיפוק והטאקט?)
האגו שלי גם דפק לי כמה קטעים שיכלו להיות הזיון הטוב של חיי ("בלי יחסים קבועים אני לא נכנסת איתך למיטה!" האלמותי. למה זה טוב?!!), כמה מערכות יחסים (לא זוכרת דוגמאות אבל אני יודעת שזה שם...). מזל שבמקום העבודה אין לי את הקטעים האלה, אחרת הייתי בן אדם ממש מסכן...
הקיצר, הריני להתנצל בפני כל מי שנפגע מהאגו שלי (אתה שפנית אלי בשביל הסשן המשותף- חבל שביזבזתי עליך מילים. אתה שירדתי עליו- יש לך מזל שלא פתחתי עליך פה יותר גדול. וכל אלה שלא היו בני זוג שלי ובגלל זה לא הזדיינתי איתם.... לעזאזל, אני צריכה להתנצל בפני עצמי! סליחה סליחה סליחה!!!).
לפני 20 שנים. 24 ביוני 2004 בשעה 9:30