לפני 20 שנים. 27 ביוני 2004 בשעה 0:23
ארוכים הלילות מיום שעזבת
האביב כמו הסתיו כל כך רחוק
ובלב זכרונות
מן הסתם כבר שכחת
ותפילה, תפילה כנה שתחזור.
מה שומם הוא חדרי מיום שעזבת
השעון שעל הקיר- לבו נדם
ובודד בפינה הכיסא שאהבת
בלעדיך העולם כה מיותם.
ים של דמעות בשתי עיני
לבי זועק שובה אלי
קולי שובר את הדממה
התשמע? התשמע?
עוד אשוב ילדתי
אתה כה הבטחת
רק חכי ושלי הישארי
עם הזמן רק מכתב יחידי לי שלחת
הדפים דהו מזמן
גם שיערי.
ים של דמעות בשתי עיני
לבי זועק שובה אלי
קולי שובר את הדממה
התשמע? התשמע?
פעם בכיתי כששמעתי את השיר הזה.