מילים כדורבנות

ניסו היה איתי בעוטף. בפעם הראשונה שנפגשנו (לפני שנה), הוא רק ראה אותי והחליט לרדת עלי ("יא מנאייק, לכי מפה, אני ארביץ לך"). אחרי שהוא התרגל לנוכחות שלי, דווקא נהיינו חברים טובים. הייתי מספרת לו על הבלגנים שהיו לי עם ב' (זה שכתבתי עליו את הפוסט עם "ים של דמעות") והוא היה מציע לי את עצמו כתחליף. כשהתאהבתי עד אימה בסאם, לא סיפרתי לו. כאילו מה, כל הפלוגה צריכה לשמוע את זה ממני? לא משנה, כל הפלוגה שמעה ממילא. ככה זה.
מאז עבר זמן. עזבתי את הפלוגה ועברתי לגזרה הצפונית, כמובן שלא לעוטף (אסור בנות ואסור מתנדבים), אלא לגזרה מעפנה. ניסו עזב בערך חודש אחרי, והוא עכשיו בעוטף הצפוני, פלוגה אחת לייד סאם, שעבר גם הוא. הפלוגה שלנו התפרקה, גם המ"פ עזב.
קבענו לנסוע הביתה ביחד. אז זה מה שהולך להיות. 😄

למי שהולך היום למועדון- שיהיה ערב מקסים. נתראה אולי בחמישי הבא.