מילים כדורבנות

עוד אחד מהגבולות שלי.
מה לעשות, אם אני אומרת שאני לא נשלטת, אני חושבת שאני יודעת על מה אני מדברת. אז למה יש אנשים שלא מבינים מה זה "דומית אמיתית, ברצינות, אני לא משקרת"?
או שהם לא רוצים להבין.
מיום ליום אני מגיעה למסקנה שאני לא רוצה להגיע אליה: עולם הBDSM דומה מידי לעולם האמיתי. יש בו חוסר כבוד למילה של מישהו אחר, שקרים, יו נואו... כל הדברים שבגללם ניסיתי לברוח מהעולם האמיתי. ואני חשבתי שכבר מצאתי את המנוחה והנחלה ושמצאתי לי עולם פנטזיה שיש עוד אנשים ששותפים לו. אף פעם לא כיף לחיות בעולם שאתה היחיד שנמצא בו...
יש עכשיו בטלויזיה קליפ של "נעים לי" (שרון רוטר המדהימה). שיר יפה והזוי קצת. מכניס אותי למוד הנכון.
איפה הייתי... אה כן. אני באמת לא אוהבת שלא מכבדים את מה שאני אומרת או כותבת (או שבאמצע השיר מעבירים לי לכדורגל). יותר מזה- בגלל דברים כאלה אני מבזבזת דקות בלחשוב על מה לעזאזל עשיתי לא נכון. וזה לא מה שאני עשיתי לא נכון... או שאולי כן- שלא עליתי על הדברים האלה מלכתחילה. יש כאלה (כמו מישהו שכבר נתקלתי בו) שישר אומרים לי את זה, אבל ברגע שאני נכנסת להם לתוך הנשמה ומוציאה מהם את הפחד הכי גדול- איבוד השליטה, הם בורחים כמו טיל. ויש פעמים שרק באמצע הסקס אני מגלה שמישהו מנסה לשלוט מלמטה.
אולי מספיק עם זה? אמנם אני חדשה יחסית בעניין (בערך 8 חודשים), אבל זה לא אומר שאפשר לאלף אותי. באמת שנמאס לי מזה.
ולא, אני לא מתכוונת לחזור להיות "רגילה". לא בגלל אנשים שממש לא שווים את המילים שאני כותבת.
אולי כדאי שאעבור להצלפות ולהשפלות ואהיה מרשעת כדי שיעריכו אותי??
קיבינימט, כבר אי אפשר להיות בחורה טובה בימינו?
מישהו מוכן להסביר לי למה כל הטמבלים של העולם הרגיל מגיעים ל BDSM ונופלים דווקא עלי?
בעלי תשובה מוזמנים לכתוב לי לתיבה.