מילים כדורבנות

שבת מלאת אור ושמש בחוץ. אם לא הייתי צריכה לחזור לירושלים, כבר הייתי לוקחת את האוטו של אבא שלי, נוסעת לכיוון המושבים בשרון ומתמסרת לנהיגה כשברקע מתנגנים להם צליליו של הפסנתר שאני כל כך אוהבת.
סתם לנסוע בין הבתים הקטנים והמטופחים. אם היו לי יומיים, הייתי נוסעת לצפון, לטייל בין הכפרים הדרוזיים (נו, אל תצחקו עלי...) ואם גם היה לי כסף- הייתי נכנסת לכפר ראמי וקונה לי ארונית ומחצלת מקש, כמו שאני אוהבת.
השבוע דיברתי על טיול כזה עם המ"פ שלי לשעבר ממג"ב. הוא הציע שניסע יחד לכמה ימים וניקח מלון. לי מספיק לטייל בכיף רק יום אחד. בלי דאגות על כל מיני שטויות של משיכה מינית...
יש משהו מרגיע בימי שבת האלה... אני באמת צריכה את זה יותר. מזל שבעוד שבועיים יהיה לי שבוע נטול מבחנים ואז אוכל לקחת יום ולהירגע.