אני חושבת שהגיע הזמן להודיע את זה חד משמעית. אני לא כוס. או פוסי. או איבר מין נשי. או זיון. או סתם אחת. או איך שלא תקראו לזה. רוב הגברים אומרים על זה "פשששש...., יפה מאוד" אבל בפועל, אף אחד לא באמת יכול להתמודד עם זה. אין מה לעשות... אני לא יכולה שלא להרגיש מלוכלכת אחרי סטוצים, או שמישהו מזלזל באינטיליגנציה שלי אם הוא אומר לי שהוא הולך "להכין מצגת" ביום שישי בערב, ועוד אחרי שקבענו שניפגש.
אז הגיע הזמן שאותו "צד שני" יבין מה דברים כאלה עושים לי: כן, אני דומית, אבל גם לי יש קטעי שבירה. אני אדם רגיש וגאה בזה. אם לא התאים לך לצאת הערב, היית צריך לומר לי בהתחלה ולא להמציא לי תירוצים. אני לא מאמינה למילה שלך, ומעבר לזה- נעלבתי. לא מכך ש"נחות ממני" עושה לי קטעים, אלא מכך שמישהו מחזיק ממני מספיק מפגרת כדי שאאמין לתירוץ הדבילי הזה, ועוד מנסה ללמד אותי ש"את עוד צעירה". צעירה עם נפש זקנה. על זה לא שמעת, טיפש?
אז אני ממש ממש מבקשת: למי שאין כוונות נחמדות- שלא יפנה אלי מלכתחילה. כבר נמאס לי סתם לבזבז אנרגיה על אנשים.... נמאס לי....
לפני 20 שנים. 9 באפריל 2004 בשעה 20:07
