שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים כדורבנות

בלי יומרות, בלי הכרזות. אני.
לפני 20 שנים. 29 במאי 2004 בשעה 23:55

ושוב רוח קרירה של לילה מלטפת אותי מכף רגל ועד ראש.
עוד סופ"ש הגיע לקיצו.
בורכתי בעוד כמה אנשים נפלאים שנוספו לחיי ונוכחתי לדעת כי שווה לחכות כמה זמן שיידרש על מנת להכיר אי אלו דמויות שאולי מתגלות כנשמות תאומות שלי.
בעוד כמה שעות אתעורר ואתארגן לתזוזה בחזרה לירושלים. עוד שבוע זורח מעל הלימודים והעבודה שלי...
וכרגיל- אני... מה אכפת לי? :-)

בין שתיים לארבע​(נשלט){דולי} - בשביל נשמה תאומה שווה לחכות...

אני צודק או לא?
לפני 20 שנים
לארה - צודק מאה אלף אחוז, במיוחד שמעבר לכל ומעל הכל... אני בטוחה שתצא מזה חברות משובחת בין שני נהנתנים איומים כמונו...
לפני 20 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י