מילים כדורבנות

לפני שאתם מרימים גבות ותוהים האם השתגעתי או התחרפנתי וממתי אני וסקאט נהיינו חברים, התשובה היא- תירגעו. רק סיפור.
או שעלי לומר, "מה ז"א רק סיפור???" לאור הזעזוע העמוק שעבר עלי.
הקיצר, כולנו שמענו את סיפורי הזוועה על ארבע הכוניפות, שותפותי לדירה. אבל היום הן הגיעו לשפל חדש וקיצוני ביותר. הגעתי מהעבודה הביתה, כולי שמחה וששון ומה זה הייתי צריכה להשתין... אז נכנסתי לשירותים. בזוית העין קלטתי משהו לא קשור יושב לו על הקיר. הפניתי את המבט, ובמשך כמה שניות פשוט בהיתי בניסיון נואש להבין מה זה הדבר החום המחריד הזה? עכבר קטן? ג'וק? מה??
ואז הבנתי. גוש חרא.
ברחתי מהשירותים וקראתי לאחת האפסיות האלה שתראה את זה, וכשאמרתי לה מה העניין, היא אמרה: "אה, זה לא חדש"... זונה בת זונה...
התקשרתי לענבר והתחלתי לבכות בהיסטריה (מי שמכיר אותי יודע מה הרגישות שלי לניקיון...) וכשנרגעתי- ברחתי הביתה ועכשיו אני שם.
ואז נזכרתי שיש אנשים שהיו מתחרמנים מזה... אז בתיאבון!
אגב... מחר אני הולכת לרכזת המעונות ונוקמת בחולירות האלה. מצידי שיעיפו אותן למעונות של המפלסים לחדרים זוגיים עם שירותים ומקלחות משותפים ואז נראה אותן גיבורות.