|
|
|
You should see me in a crown
I'm gonna run this nothing town
Watch me make 'em bow
One by one by one
One by one by
You should see me in a crown
Your silence is my favorite sound
Watch me make 'em bow
One by one by one
One by one by one
(You should see me in a crown-Billie Ellish)
32 שמח לי
שבתות ומועדים,
הניגוד בין לרצות לעשות דברים שאין זמן ביומיום לבין הצורך לנוח ולנסות להיטען.
הפער ביחס המובן,
שגורם למח לעבוד יותר מדי והוא צריך את השקט.
רשימת מטלות ארוכה,
מוטיבציה חלקית לבצע,
ובכלל כואב הגוף,
וכואבת הנשמה כבר מהכל.
אפשר רק לקרוא ספר או לראות סדרה ולנוח לאיזה חודש?
Loaded gun, that's how she feels
Hard as stone, she aims to kill
She hides her fears and burns it all
You can't get even, you'll be lost
I'm saying, "Hey, Lola!"
She can get a little jealous
Oh, loca
She can be a drama
But her soul is pure
Drowns in tears but keeps on shining
Just keep on shining
Oh, Lola, Lola, hey
(Hey Lola-Iggy Azalea, Alice Chater)
תודה על התקופה.
שנה שמתחילה באירועים כאלו,
בעוד הודעות "מצורפת הודעת דובר צה"ל",
בתחושת היכון תמידית שלא מאפשרת מנוח,
בלב שנגמר בו המקום לבשורות קשות,
שדופק מהר מכל הודעת "תגידי..." אחהצ או בשבתות וחגים,
בהרגשת חרדה ושחיקה מתמשכים.
שמי ייתן והחלק הזה שהופך שנה לכזו,
יהיה קטן וקצר וייגמר במהרה.
מי ייתן ונוכל לנשום.
בראשון אגיע לנקודת סיום של אחד הדברים היותר מאתגרים, של להיות חזקה ואופטימית במהלך זה.
אבל אין עוד זמן לשחרר,
אין עוד לב להכיל את יתר המצב,
ואין לי עוד פתרונות.
עדיין שבורה, כנראה שלתקופה שבורה.
דברים שלא הולכים חלק, מהמורות בדרך, אבל תחושה שלא התקדמתי.
מה שרק עולה זה תחושת השחיקה, אבל בלי פתרון לזה.
אולי היכרויות חדשות יעזרו, רענון של אווירה בהכרת אנשים.
לפעמים יותר זורם בחדש, כשלא חייבים דבר ולא צריך ישר הגדרה.
שבר נפשי,
השחיקה המתמשכת, שגם חופש לא עוזר,
הדרישה לזמינות קבועה שלא נגמרת,
ההדחקה של תקופות שלמות, כי למי יש זמן או דרך להתמודד,
העייפות הנפשית, ששום שעות שינה לא משפרות,
המירוץ התמידי במוח למול המשימות שעדיין נופלות,
התחושה של אי זכות להתפרק, כי באמת שזה מיעוט הצרות,
למשוך עוד קצת, רק עוד שבוע, ועוד חודש, ועוד שנה,
וכל נקודת אור או ציון דרך עובר מהר,
ואז שוב חוזר מההתחלה,
ועדיין אסור להתפרק ליותר מרגע קצר,
כי צריך להמשיך,
אבל הכל כבר שבור.
לפעמים גם אם רוצים, אז לא מסתדר.
לצד אחד, לצד שני או לשניהם.
לפעמים גם אם רוצים, אז לא מקבלים.
לפעמים זה גם כואב,
קצת או הרבה.
אבל גם זה בסדר,
כשזה מתאים אז זה מסתדר.
בתוך מסגרת יותר קל לשחרר,
לשחרר יותר ולהיכנע.
להיות במסגרת שצריך לא לחשוב,
אלא רק לציית, לבצע.
במסגרת נדרש להיכנע לרצון לא להחליט,
לא להחליט ולציית.
משחרר להיות במסגרת,
אבל לא קל לשחרר,
להיכנע ולציית.
כשחולקים באופן לא שווה,
קנאה היא דבר מרגיז.
מבחינה לוגית, לחלוק זה מובן,
בעיקר שלא חשופה לחלוקה.
אבל קנאה זה לא לוגי,
אז זה קורה מעצמו.
ואז מתחשק לעשות דווקא,
בשביל לקבל את מרב היחס.
להודות בקנאה זה קשה.
אז כן,
מקנאה.
