Pretty Devil

לא תמיד דברים חדשים עדיפים,

הם לא בהכרח מתאימים,

לא יושבים טוב, 

לפעמים זה מאד יפה,

אבל המידה לא תתאים,

לא באשמת אף אחד.

לפעמים הבד לא מתאים,

גם אם רוצים שיתאים.

לפעמים הדברים הישנים עדיפים,

כבר קיבלו את הצורה הנכונה והטובה,

לא רע בהכרח "להיפטר" מהחדש,

ולחזור לישן והטוב.

"She's so much more than you're used to
She know just how to move to seduce you
She gon' do the right thing and touch the right spot...

Baby, you're so new age, you like my new craze
Let's get together maybe we can start a new phase....

You got me saying, "Ayo!"
I'm tired of using technology"

(Ayo technology)

חסרות לי השיחות,

שיחות עם מישהו שמכירים כבר זמן מה,

אלו עם מישהו שרק הכרתי,

אלו עם זה שלא צלח איתו,

אלו עם מי שעסוק מדי,

אלו עם זה שעבר הלאה.

פשוט תחושת חוסר שכזו.

גם היא תעבור,

ואולי אני בכלל סתם מקשקשת יותר מדי לאחרונה.

אולי מתישהו יהיה מקום מפלט, כזה או אחר,

כנראה שלא עכשיו ולא היום,

אולי הכל לטובה, 

אבל לפעמים זה קצת צובט, גם בלי כוונה רעה.

לפעמים צריכה מקום מפלט,

כזה שעוד לא נמצא.

חולה?

ספק מצוננת עדיין, ספק בחילות וצרבת,

יותר כנראה הנפשי שזולג לפיזי,

קשה עם החוסר במקום לשחרר את המוח.

You should see me in a crown

I'm gonna run this nothing town

Watch me make 'em bow

One by one by one

One by one by

You should see me in a crown

Your silence is my favorite sound

Watch me make 'em bow

One by one by one

One by one by one

(You should see me in a crown-Billie Ellish)

32 שמח לי

שבתות ומועדים,

הניגוד בין לרצות לעשות דברים שאין זמן ביומיום לבין הצורך לנוח ולנסות להיטען.

הפער ביחס המובן,

שגורם למח לעבוד יותר מדי והוא צריך את השקט.

רשימת מטלות ארוכה,

מוטיבציה חלקית לבצע,

ובכלל כואב הגוף,

וכואבת הנשמה כבר מהכל.

אפשר רק לקרוא ספר או לראות סדרה ולנוח לאיזה חודש? 

Loaded gun, that's how she feels

Hard as stone, she aims to kill

She hides her fears and burns it all

You can't get even, you'll be lost

I'm saying, "Hey, Lola!"

She can get a little jealous

Oh, loca

She can be a drama

But her soul is pure

Drowns in tears but keeps on shining

Just keep on shining

Oh, Lola, Lola, hey

(Hey Lola-Iggy Azalea, Alice Chater)

תודה על התקופה.

שנה שמתחילה באירועים כאלו,

בעוד הודעות "מצורפת הודעת דובר צה"ל",

בתחושת היכון תמידית שלא מאפשרת מנוח,

בלב שנגמר בו המקום לבשורות קשות,

שדופק מהר מכל הודעת "תגידי..." אחהצ או בשבתות וחגים,

בהרגשת חרדה ושחיקה מתמשכים.

שמי ייתן והחלק הזה שהופך שנה לכזו,

יהיה קטן וקצר וייגמר במהרה.

מי ייתן ונוכל לנשום.

בראשון אגיע לנקודת סיום של אחד הדברים היותר מאתגרים, של להיות חזקה ואופטימית במהלך זה.

אבל אין עוד זמן לשחרר,

אין עוד לב להכיל את יתר המצב,

ואין לי עוד פתרונות. 

עדיין שבורה, כנראה שלתקופה שבורה. 

דברים שלא הולכים חלק, מהמורות בדרך, אבל תחושה שלא התקדמתי. 

מה שרק עולה זה תחושת השחיקה, אבל בלי פתרון לזה.

אולי היכרויות חדשות יעזרו, רענון של אווירה בהכרת אנשים. 

לפעמים יותר זורם בחדש, כשלא חייבים דבר ולא צריך ישר הגדרה.