|
|
|
אני אוהבת דרקונים,
יש בהם מסתורין, כוח, חוכמה,
יכולים להיות סבלניים,
או אכזריים אם ירצו,
נוהמים או מגרגרים,
מרשימים או פשוטים.
עדיין יכולים להגן עם כנפיים גדולות,
או להתעופף כשירצו.
חבל שאין דרקונים.
אין כמו להתחיל שבוע עם וירוס, או תופעת לוואי מתרופה- לא ברור, אבל לא ישנתי טוב בכלל הודות לזה.
וברור שהיום זה יום שאי אפשר ממש להפסיד בעבודה.
אבל לפחות דברים קצת מתקדמים ומשתפרים,
לאט לאט.
אולי עוד אצליח לחזור לנשום קצת.
והפעם זה אפילו לא מעבודה,
אבל עייפתי,
והפעם חופש לא יעזור.
צריכה להתחיל ספירה לאחור של שבוע,
וחוששת,
חוששת שזה לא יקרה,
חוששת שהאמור הזה יידחה,
חוששת מעוד מבצע שיזיז הכל,
בעיקר חוששת.
כ"כ מצפה לזה,
וכמובן שדברים משתבשים בדרך,
אז עוד יותר חוששת,
אז לציין ספירה זה קצת לזמן את השלילי, לא?
עוד 7 ימים?
אם אפשר הפסקת אש קצרה,
אבל הפסקה למוח,
ללב,
לנשמה,
זה אולי יעזור במשהו.
אולי יאחה משהו,
אולי ירגיע.
אפשר בבקשה להפסיק להתייחס למבצע כמלחמה חדשה שהתחיל?
זו לא מלחמה חדשה, זו מלחמה כבר שנתיים ו-5 חודשים.
זה פשוט מבצע בתוך המלחמה הכללית.
בתודה,
אשת קבע מותשת.
אבל אני מסתובבת עם תחושה מוזרה.
מתוכננת לעבור לתפקיד אחר בעבודה,
שלא יודעת עדיין אם מרוצה מזה.
גם צריכה לחפש ספציפית מה לעשות בו,
וכרגע נעה בין לטפל בזה מהר לבין לשים את זה רגע בצד.
מתיחות במצב שגורמת לסוג של אי-שקט,
מנסה הסחות דעת שונות, אבל לא הרבה עובד.
אולי זה החול באוויר בכלל.
חסרה לי השליטה,
חסר לי השקט של זה.
חסר השקט בראש.
מזל טוב לעצמי,
החלטתי שלמרות שאני לא חובבת גדולה של ימי הולדת, עדיין אמצא את הדרך שלי להנות היום, ואפשר להגיד שבגדול הצלחתי:)
חלק מהניסיון לדאוג לעצמי לפעמים קודם.
מקווה שתהא שנה פשוטה, טובה, מוצלחת, הגשמה של היעדים של עצמי, וקצת יותר רגועה מהשנים הקודמות.
גם לכל מי שצריך את זה חוץ ממני.
33 שמח לי
בטיפול היום ניסינו, או ניסיתי, להגדיר איך לבחור בעצמי זו החלטה נכונה.
לבחור בעצמי שזה לא לבחור במה שבהכרח טוב לקריירה שלי.
לבחור בעצמי שזה גם לאפשר לדאוג לעצמי.
לבחור בעצמי שזה אומר ללמוד לקבוע גבולות פנימיים ולא רק חיצוניים, כי אותם אני טובה בלשבור.
לבחור בעצמי כי אחרת כנראה אתמוטט לחלוטין.
לבחור בעצמי כי המחשבה על זה גורמת לי קצת לנשום ואולי מעט לחייך.
