ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני 11 חודשים. 9 בדצמבר 2023 בשעה 1:07

מנסה תמיד להגיד את האמת שלי בצורה הכי ברורה וחדה, לפעמים אתה נמצא בטריטוריה קצת יותר אפורה שמטשטשת את הגבולות ואת המטרה שלשמה הגעת לאן שהגעת, צריך לזכור שאובר נלהבות ושיתוף מידע מוקדם מדי לא תמיד עובד ודווקא יגרום לאנשים להירתע (גם אם זה מגיע ממקום נקי ונטול בולשיט) 

קיצר נוט טו מיי סלף להקשיב יותר, לחפור פחות לפחות בהתחלה. 

לפחות ממשיך ללמוד משהו חדש כל יום...

אהה והאלבום החדש של פיטר גבריאל משהו טוב...

 

 

KINKI OZZY​(מתחלף) - עבודה עצמית לא נגמרת אף פעם...
לפני 11 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י