שום דבר מהבחורה ששינתה לי תעולם לא עבד לפי שום מוסכמות חברתיות קלאסיות נפגשנו ומשהו בעיניים פשוט התחבר ואחרי כמה דקות כבר היינו במיטה שלי עם הסקס הכי טבעי שהיה לי בטח כשאתה פוגש מישהי פעם ראשונה.
היא לא סבלה שום דבר מהמוזיקה שאהבתי (ואני מאלה שתמיד חשבו שזה משהו שחייב להיות חלק מזוגיות שלי) אבל כשנפרדנו לחודש היא אמרה לי שהיא מצאה את עצמה שומעת נירוונה חושבת עלי ובוכה אמרה שהיא לא הבינה מה נסגר איתה וזה היה אחד הדברים הכי מרגשים שמישהי אמרה לי...
היא הייתה שם גם כשהיא לא הייתה חייבת
תמיד דואגת שלא אפול לדכדוך.
בהתחלה חשבתי שאני הצד המוזר והקינקי במערכת יחסים הזאת עד שהיא סיפרה לי שהיא מתחרמנת בקטע אירוטי מסידורים מסויימים של פירות בסלסלה, לא יכולתי להפסיק לצחוק אבל גם חשבתי שזה מגה חמוד.
ואז יום אחד כששכבנו והיא עליי פתאום היא תופסת לי את היד ונותנת לעצמה סטירה מצלצלת מה שהשאיר אותי מבולבל ואותה מסתבר רועדת מהתרגשות ואז היא עשתה את זה שוב ושוב ושוב עד שהיא גמרה עם החיוך הכי גדול שראיתי בחיים.
באותו יום הבנתי לראשונה מה הקטע של כאב ומיניות שאומנם לי לא עושה יותר מדי אבל אותה מעיף לשמים ואני יותר מהכל מחפש לרצות אז זרמתי על זה עוד תקופה כל פעם מוסיף משהו בוריאציה שונה אבל גם בעדינות וההתחשבות המוחלטת בה.
היא לימדה אותי שרשימות מכולת או רשמים מוקדמים שווים לתחת עד שאתה לא באמת מכיר את מי שאיתך, ומהיום שנפרדנו כל מה שאני מחפש זה רק את זאת שמסוגלת לגרום לי להרגיש דומה למה שהיא גרמה לי להרגיש.
אז גם אם היה הרבה כאב אחרי שנגמר
אני לעד אוכיר לה תודה שהצליחה לשנות אותי מבפנים ולעזור לי לגדול כבנאדם...