יש חלבון בשם "דלתא פוס בי" שאחראי על ויסות שלילי בתאי העצב שלנו
כשאנחנו מתמכרים לדברים כמו סוכר, ריצה, סמים, פורנו, ועוד
הוא מגיע לאיזשהי נקודת סף שהיא כמו סוויטש של מתג
שקובע איזה גנים לעורר ואיזה לשתק
והוא מייצר שינויים לעיתים לאורך זמן במערכת הדופמין (שאחראית על תחושות העונג שלנו)
לאורך השנים והחשיפה לתכנים שמקצינים עם הזמן
סף החשיפה של רובנו גדל וגדל
ובעקבות כך ההנאות מדברים שפעם נתפסו כטאבו
הפכו למיינסטרים.
תחשבו על זה ככה: בסבנטיז מגזינים כמו פנטהאוז או פלייבוי
או סרטים שצילמו הראו גבר חודר לאשה בכל מיני פוזיציות
נחשבו לאיזה תכנים רדיקליים ומסוכנים למרות שהציגו לרוב ארוטיקה יחסית רכה
היום סוג הארוטיקה הזאת היא שגרתית לגמרי בכל אתר פורנו בעולם
אבל הסף שלנו כמו של הנרקומן רק גדל
בשביל לייצר גירוי כלשהו שיהווה משהו משמעותי
אנחנו צריכים להיחשף לתכנים יותר ויותר קשים
מן הסתם כל אחד ימשך לדבר שונה לפי ההיבטים הפסיכולוגיים שלו
אבל התוצאה תהיה דומה לרובנו, סוג של הקצנה בפנטזיות שלנו
ואז מגיעה השאלה שמסקרנת אותי,
האם אנחנו מקצינים בפנטזיה כתוצאה מחשיפה לתכנים חדשים מתעשיית הפורנו שכל הזמן צריכה להעלות את הסף בשביל למשוך אותנו (ובכללי הצריכה התרבותית שלנו שמוכרת מיניות בכל דרך וצורה גם בטלוויזיה ובקולנוע)
או שאותן פנטזיות היו תמיד איזשהו חלק שהיה טבוע בנו והפורנו רק נתן לזה דרור לצאת החוצה ?
תהיות מוזרות ל3 בבוקר אבל זה מה יש...
לילה טוב :-)
&ab_channel=CocteauTwins-Topic
