ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני 9 חודשים. 20 בפברואר 2024 בשעה 20:40

היום היה אחד הימים היותר מנדנדים

בערך כל מה שתכננתי השתבש

עוד מהרגע שקמתי.

וקמתי עם איזה בעבוע מעצבן ולא לגמרי מוסבר בבטן

לא קרה שום דבר מיוחד ועם זאת הכל הרגיש תקוע יותר חזק מהאקסקליבר 🗡 בסלע.

ורק כשיצאתי מהעבודה משהו התמתן בלבה שאיימה להתפרץ על עוברי אורח תמימים שלא חטאו בכלום חוץ מבלהיות בסביבה שלי,  למרות שדברים המשיכו להשתבש, פתאום קיבלתי זריקות עידוד לא צפויות שהצליחו להפוך את הקערה על פיה 

היה חסר רק שמישהו יצעק מהפך!

 

ואז חזרתי הביתה ראיתי את השועלה 🐕שלי שתמיד מרימה לי ופינקתי אותה בחטיף סתם כי היא שם (היא לא סתם הפכה לבטטה) 

 

אני שמח שהצלחתי להישאר תקשורתי וחיובי לכל מי שדיברתי איתו גם ביום שרציתי לבעוט במשהו. יש לתת קרדיט למישהי מפה שלמרות שהייתי פחות סימפטי מבדרך כלל מצאה דרכים להרים ולנער אותי

אולי זה הגיל והבגרות אולי יש חלק בי שנמאס לו להיות כועס או מאוכזב, ואולי למרות היום הזה זאת דווקא תקופה טובה...

 

הנה דייב גרוהל שהצטרף אליהם לאלבום הזה באחד מקטעי התיפוף היותר מוצלחים שלו, וגם אלבום שכל קטע בו מלמיליאן למי שאוהב לתת בראש...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י