ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני 5 חודשים. 25 ביוני 2024 בשעה 6:48

יש משהו קצת מתסכל במצב הנוכחי

כל התנאים הבשילו 

אבל הפרי לא אכיל

אני בנאדם רחוק שנות אור ממושלם

אבל אחרי המון עבודה לגמרי אדם שלם

מכיר את הפלוסים והמינוסים של עצמי

וכל הזמן עובד לשפר. 

עם השנים גם למדתי להכיר בטוב שיש בי

ויש לא מעט ממנו, אכפת לי (לפעמים יותר

מדי) ולפעמים זה עשוי להכניס אותי למערה

של עצמי.

מצד שני גם יש בי את היכולת הקסומה 

לא לשים זין כשזה מה שצריך.

אני לא לוקח את עצמי בעודף רצינות

ומשימתי הבאמת גדולה על הכדור הזה

היא פשוט לאהוב ולגרום למי שאני אוהב

לחייך ולהרגיש כמה שיותר טוב, ואני לא

בוחל בדרכים לגרום את הטוב הזה.

לפעמים יש בי תתחושה שאני הולך 

עם שלשלאות עלי שמאיטות אותי ולא 

נותנות לי להתקדם, כאילו אינטרקציות 

תמיד באות עם איזה משקולת איתן 

במקום שיהיה איזה פינג פונג בריא

ממשיך לנסות לבוא מהמקום הכי 

כנה ונקי שיש ומקוה למצוא את זה גם

מהצד השני. 

אולי אני פשוט צריך לחזור לקול ולסבלנות 

שלי. השקעתי יותר מדי אנרגיה וזמן 

בדברים שהובילו לסרק אבל זה לא חוק 

טבע שככה תמיד יהיה...

מחשבות שמתערבבות לי בראש וגלשו לדף....

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י