ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני 5 חודשים. 25 ביוני 2024 בשעה 15:03

מצד אחד אני רואה פה לא מעט בחורות 

שמתבאסות מחוסר היכולת של אנשים 

לתקשר כמו בני אדם.

מצד שני כשיש מישהו כזה שכן יודע הוא נזרק למשבצת הידיד. 

זה כמו לנסות לתפוס עשן תקשורת 

שמובילה גם לפרקטיקה בימינו. 

התעייפתי פשוט פאקינג עייף 

שופנהאואר צדק כשאמר שהדרך

אל האושר היא להימנע מהרצון. 

יש מצב שאני מבין אותו ואת הפילוסופיות 

של המזרח קצת יותר בתקופה האחרונה. 

נמאס לי רשמית. 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י