לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני חודשיים. 1 בספטמבר 2024 בשעה 11:28

שומע ראיון עם אמא שבעלה חטוף

והילדה מבקשת להצטלם עם אבא

לפני היום הראשון בבית ספר

אז מצלמים אותה עם הפוסטר 

של אבא שלה כחטוף, כי זה מה נשאר

הלב פשוט מתרסק. 

הלוואי וישביתו את המדינה עד שיהפכו

את ההחלטה על פילדלפי 

ויחזירו אותם כבר.

פשוט אסון כל מה שממשיך לקרות פה

כמה ילדים הולכים לסחוב טראומות 

לכל החיים. 

כמה משפחות שבורות עוד יצאו מהדבר הזה

כמה חיים עוד יגדעו בשביל גחמות פוליטיות

בשביל שהשטן ימשיך לשבת על הכסא

ולהחזיק בטייטל שגדול עליו אלפי מונים

כמה נמשיך לשתוק?

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י