בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני חודשיים. 2 בספטמבר 2024 בשעה 16:05

אז היום שלי התחיל בטוב 

כשחשבתי שאני אבלה אותו בשקט

בעבודה מהבית. וכמובן שחשבתי שיכול

אז עישנתי פאף של בוקר בשלוות עולמים

ובדיוק כשסיימתי אותו, רינג רינג רינג

והבוס בטלפון: אתה בדרך?

אני: ממלמל משהו על זה שמה כולם באים?

דיברת כבר עם מישהו?

הבוס: כן הם בדרך, אז אתה מגיע יופי

אני:🙈

נכנס למקלחת קרה להורדת סטלה

אבל זה לא עוזר וצריך להגיע לעבודה

מה שמוביל אותי לשאלה? למה? 

למה אפילו את המינימום לא יודעים 

לעשות פה כמו שצריך?

הכרזת על שביתה למען משפחות החטופים

אבל בפועל כל מי שרצה עבד

אמר אין תחבורה ציבורית חוץ מרכבות

והיה הכל. 

כמעט כל החנויות פתחו.

שביתה בלאי עדיף היה שלא היה 

מתנפח עם הבלון הזה שפוצץ עוד לפני

1 בצהריים. פשוט מביך, כלום לא מתנהל

במקום הזה אפילו לא שביתות. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י