ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורצת מסתורית בשחור...

פנטזיה שלי שחוזרת בוריאציות שונות עליך,את מחכה שאלך לישון, מחייכת חיוך מרושע והולכת להתלבש ולהתכונן...
את מוציאה את המכנס עור שצמוד מדי עליך עם החור למטה, לובשת מגפיים שחורות מעור עד הברך, חולצה שחורה צמודה שמבליטה את החזה שלך, כפפות עור שחורות ומסכת סקי שחורה... את פותחת בשקט את דלת חדר השינה שלי ומורידה בעדינות את השמיכה, מתיישבת עלי ומניחה את הכפפות עור על הפה שלי, מקרבת את הראש לאוזן שלי ולוחשת, אם לא תתנגד לא תיפגע, אני מבולבל ועם זאת מגורה ולא מסוגל להתנגד, את שולחת את הידיים עמוק לתוך התחתונים שלי ומאותו רגע אני כולי שלך להתמסר לכוח שלך ולמגע שלך אני לא יודע מי את אבל אני חושק בלך בכל עצם בגוף שלי. אני הופך לצעצוע שלך שקשה כל הזמן בנוכחות שלך, מספיק לי לראות את העיניים שלך מתוך המסכה ואני מכיר אותך מנשק אותך מוריד את המסכה ומגלה אותך הפורצת ששוכבת כל לילה לידי ופיצחה את הפורט נוקס של הלב שלי...
לפני 3 שבועות. 8 בנובמבר 2024 בשעה 20:03

הייתי עכשיו בארוחה לכבוד היום הולדת 

של אמא שלי, במסעדה מפונפנת ביפו

ויש סיטואציות (שלא מעט פעמים כוללות 

את המשפחה שלי) שפשוט גורמות לי 

להרגיש אבוד בחלל, שותה עוד כוס יין 

ועוד כוס יין ומחייך חיוך מאולץ 

בזמן שאני נזכר על הפעם האחרונה 

שהרגשתי נורמלי בסיטואציה הזאת

וזה כשהיא היתה שם, זאת שגיליתי 

את הבדסמ ביחד איתה, היא היחידה 

שגרמה לי להרגיש נורמלי בארוחה

משפחתית, או לפחות שייך 

היא הייתה האוויר שלי כשלא היה 

שום מקום אחר לקבל חמצן ממנו 

ומאז שהיא לא שם יש חלק בי 

שהולך במובנים מסוימים חסר מטרה

כי המטרה שלי הייתה לגרום לה לחייך

גם אם זה אומר לקשור אותה ולתת לה 

סטירות בזמן שאני יוצא ונכנס ממנה 

לכם לא צריך להסביר דברים כאלה

...

אז התרכזתי בציור מוזר שראיתי שם 

של 2 בחורות ערומות שנשענות אחת 

על השניה בתחנת אוטובוס 

ותהיתי על קנקנה...ושתיתי ושתיתי ושתיתי

ועכשיו בבית עם השועלה שגם אותה 

קיבלתי במקור ממנה, אני צריך שינוי,

אני צריך משהו חדש  אני צריך לעשות למישהי טוב אני צריך סיבה...

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י