מוזיקה תמיד הייתה הגו טו שלי לכל דבר
לפי מה שאני שומע אפשר להבין לאן המצב
רוח שלי נודד, כשאני שומע היפ הופ
אני כנראה בתקופה יותר שמחה וטובה
אם זה עודף מטאל אז כנראה עצבני
ואם זה משהו כמו הcure החדש
שזה אחד האלבומים הכי טובים שלהם
בכללי, שייך למצב רוח המהורהר
הפילוסופי המכונס בעצמו.
אחת הסיבות שאני כל כך מתחבר לאלבום
הזה הוא שזה מרגיש לי שהוא מוגש
ממקום של מישהו שהיה לו הכל בידיים
וראה הכל מתפורר ומנסה להיזכר
כל הזמן איך זה היה כשהיה טוב
אלבום שנוצר רגעים של אהבה
כמו יהלומים במגירה שמדי פעם
פותחים להציץ בהם, אבל אף פעם לא
תלבש יותר עליך.
הוא נע בין יאוש לתקוה לזכרונות מתוקים
הזכרונות שמעצבים אותנו כבני אדם
ויש בי משהו שמרגיש כבר הרבה זמן
תחושות דומות, חוסר היכולת לייצר
זכרונות חדשים, משאיר אותי עם הרגעים
האלה שהיו מתוקים ומדהימים אבל לא
אחווה שוב.
ולמרות שאני נהנה לטבול במימי ההרהורים
אני מתגעגע לזמנים שפשוט הייתי
והיה טוב...
אני אוהב מוזיקה שגורמת לי לחשוב
אפילו אם היא מכניסה אותי ללופים
לא הכי בריאים.
ובינתיים עושה את דרכי לעוד שבוע
ועוד יום עבודה בהמתנה אליך...
מאחל לכם יום מעולה ושקט מלא בצלילים
מלטפים מהקוסמוס וחוויות חדשות...
🦊🖤🔥🎆🤟🌌🌶🌊🎸👀