לא מה שחשבת

ואחרי כל הסמול-טוק, והטראש-טוק והסקס-טוק, הידיים והרגליים על הפה והפנים, הציטוט של עמיחי (׳אנשים משתמשים זה בזה׳ וכו),

מה שהשתלט על שדה הראיה שניה לפני ההתפרצות הוולקנית הגועשת, לא היה שחור-מלבושי-העור, לא היתה השוק החטובה מעל כף רגל על צוואר,

גם לא שאר הפירוטכניקה מעצימת ההורמונים. מה שהשתלט היה קירבתה של קווצת שיער שדגדגה את הלחי, שריחה טרי ומרענן ועם זאת עתיק יומין כמו האהבה עצמה. והמחשבה הזו עד כמה זה פשוט ובשביל מה כל ההכנות המרובות אולי כבר חלפה בראשה של לאה גולדברג, כשכתבה ׳ופשוטים הדברים ומותר בם לנגוע׳.