לפני 3 שנים. 2 בינואר 2021 בשעה 15:58
אילו הייתי צ׳רלס בוקובסקי
הייתי אולי כותב שורות ארוכות
של הגיגים בנאליים
ופורס אותם לשורות קצרות יותר
ועל ידי כך יוצר מצג-שווא
של שירה
כאילו
שלשורות ארוכות ובנאליות
חסרות קצב, פעימה או נשמה
יש מצבי צבירה כמו בתורת הקוונטים
המאפשרים להן לקפוץ בבת אחת
ממצב של בנאליות מעוררת שיעמום
למצב של שירה
אילו הייתי צ׳רלס בוקובסקי
הייתי מתרונן על כל נאד וציפורן חודרנית
על כל עצירות שלא השתחררה
על כל אישה שהעמידה לי
בסבבה שלי
אבל אני לא צ׳רלס בוקובסקי
אהבה בשבילי היא לא כלב משוגע
אלא גרגרי מדבר ערבי שנדבקו לסוליות סנדליה
של אחת שעשתה לי את זה
שורות ארוכות בנאליות הן לא הקטע שלי