מצחיק איך החיים שלנו מתקדמים, לפעמים אנחנו טועים לחשוב שאנחנו מתקדמים בקו ישר קדימה.
כל יום נעשה צעד קטן קדימה, ולאורך זמן רב הצעדים שלנו יצטברו, ולבסוף נגיע אל היעד.
זה מה שהופך את הסיטואציה שלי לתמוהה בעיני, מה עלי לחשוב כאשר אני נמצא באותה הסיטואציה שהייתי בה לפני 7 שנים? עשיתי סיבוב ענק וחזרתי לאותה הנקודה.
עובד בעבודה מאתגרת שאני אוהב, מנהל אורח חיים בריא ומבלה זמן רב עם משפחה וחברים וכמובן - פותח חשבון בכלוב.
כמובן שכל אחד ישים לב שחסר משהו ברשימה הזו, כמובן שזו מערכת יחסים.
אוו מערכת יחסים, הדבר החמקמק הזה שכולנו רודפים אחריו, מוכנים להקריב הכל עבורו רק כדי לגלות אחרי שנים שזה לא היה שווה את זה.
לא שאני לא מאמין במערכות יחסים, "לא טוב היות האדם לבדו" הוא משפט חכם וצודק - אנחנו יצורים חברתיים, ועל כן אמורים להיות יחדיו.
אבל כמובן שהמשפט איננו שלם, יש לו חצי שני - "לא טוב מקריב האדם את עצמו", ולצערי - במשך זמן רב הקרבתי מעצמי.
בגלל שלא הבאתי את הדבר שבוער בי וזורם לי בדם. בגלל שויתרתי על האני האמיתי שלי.
והפעם אני לא אוותר, הפעם אני לא אתפשר ולא אקריב.
הפעם אני אגשים את עצמי.
ומה זה אומר להגשים את עצמי? פשוט מאוד - יושב על הברכיים, נעול בכלובון צניעות, מסתכל על האישה שאני אוהב במבט מעריץ ומתחנן לנשק את כפות רגליה המושלמות.
היא תצחק בקול מושלם, תגיד משהו כמו "אוח אני אוהבת שאתה כזה פתטי" ותדחוף את כף הרגל שלה לתוך הפנים שלי.
