She is the kind of high Only a deep soul Can get stoned to

אושו, מתוך: מכתבי אהבה לחיים,

   פרק: אהבת האמת:

הדרכים להשגת האמת הן רבות מספור, והמסלול המתאים לכל אחד תלוי בו, עליו למוצאו. זו הסיבה שמה שנכון לאדם אחד עשוי להיות שגוי לחלוטין עבור האחר.

זו הסיבה שאני מבקש מכם להירגע ולהאט, ולנהוג בסבלנות ובעדינות עם האחר ודרכו הייחודית. כל אדם החושב על עצמו כקריטריון לכולם הוא מסוכן.

דרכו של אדם המכוון על ידי חשיבה אינה זהה לדרכו של אדם המכוון על ידי תחושה או רגש. מה שפותח את הדלת אל האדם המוחצן יסגור אותה כשתפנה אל האדם המופנם.

על כן אלו הסוגדים לידע הופכים בסופו של דבר את המדיטציה לדרך שלהם. והסוגדים לאהבה הופכים את התפילה וההתמסרות לדרכם אל האמת.

המדיטציה והתפילה וההתמסרות מגיעים לאותו יעד, אך המסלולים שונים לחלוטין.

רק כשאתה בוחר את המסלול שלך ולא מוטרד מאחרים ומהדרך שבה בחרו, יתכן שתגיע.

כי לכל אחד מאיתנו קשה להבין אפילו את עצמו, אז להבין את האחר ודרכו יהיה כמעט בלתי אפשרי.

פשוט הנח לכולם. לך בדרכך הייחודית.

~~

"אני אומר לך להיות משוגע באופן מודע.

כל דבר שמגיע לתודעה שלך - כל דבר - תרשה לו להביע את עצמו, שתף עמו פעולה. שום התנגדות, רק זרימה של רגשות.

אם אתה רוצה לצרוח, תצרח.

צרחה עמוקה, צרחה מוחלטת, שכל ההוויה שלך מעורבת בה, היא צרחה מרפאת מאוד, מרפאת לעומק.

הרבה דברים, הרבה מחלות ישוחררו רק על ידי הצרחה. אם הצרחה היא מוחלטת, תהיה כל הווייתך בתוכה.

אז בעשר הדקות תרשה לעצמך להתבטא על ידי בכי, ריקוד, צרחות, קפיצות, צחוק.. בתוך כמה ימים תתחיל להרגיש מה זה עושה.

בהתחלה יתכן שזה יהיה כפוי, מאומץ, או יתכן שזה יהיה רק משחק.

נהיינו מזויפים כל כך, עד שאיננו יכולים לעשות שום דבר אותנטי. לא צחקנו, לא בכינו, לא צרחנו באותנטיות. הכול הוא רק חזות - מסכה.

לכן יכול להיות שבהתחלה יהיה צורך להשקיע מאמץ, שיהיה שם רק משחק. אך אל תוטרד מכך. המשך. במהרה תיגע באותם המקורות, וברגע שהם שוחררו, תרגיש הקלה בנטל.

חיים חדשים יבואו אליך: לידה מחדש תתרחש."

אושו

עשיתי בינג' אתמול על הסדרה הזו

הסדרה טובה מאוד, שחקנים מעולים

עצוב שזו המציאות

היה לי קשה מאוד לצפות בדבר הזה

איך האנושות המגעילה הזאת תעשה הכל בשביל בצע כסף

עד עכשיו זה יושב עליי

התעוררתי עם המחשבה על זה הבוקר 

בא לי להתרחק מהאנושות ולגדל מלא בעלי חיים

וזו עוד תוספת למה שמתחולל גם היום במציאות שלנו

אין ערך לחיי אדם

אין חמלה

והכל מותר

כן 

יש לי אותה והרבה

לפעמים צריכה לנשום ולספור עד 10 

אני אומרת אינסטנקטיבית מה שאני חושבת באותו רגע 

לפעמים זה מבאס אותי 

אבל אני תמיד אודה בטעות

תמיד אשוב לשוחח

גם אם פגעו בי וגם אם אני פגעתי

תמיד יש לי מקום לשיח

ויש מי שמבין אותי ומי שלא

והכל באמת בסדר

The sign of intelligence is that you are constantly wondering

Idiots are always sure about every damn thing they are doing in their life

☻️

👀

לשיחות אינטנסיביות שהיו כל היום עם.. 

למפגשים שמדברים על החיים, על עומקים, צמתים ובחירות עם..

לצפייה למפגש אחריי אינטנסיביות של רצון להכרות עמוקה עם.. כוס קפה וסנדביץ מלחם קשה

למפגש קצר בגינה ושיחה על קשירות וצורך בכך עם...

לישיבה עם חבר עם ג'ויינט ומוזיקה ושיחות על הנשלטת הזו או הזו , ריגושים וחוויות

וכל משפט כאן הוא עוד איש שהכרתי כאן

והיה לי מעניין וכייף ומצחיק ומשכיל

ויש לי געגועים בכל הצבעים

❤💜💛🧡💙💚

וקוראת כל מיני בלוגים אנונימיים ומאוד חשופים

אני חושבת על האנשים שמאחורי הבלוג..

מה מוביל אישה או גבר לרצות שישלטו בהם, יחליטו בשבילם, יכו אותם, יכאיבו להם, ישפילו אותם.

אותי מעניין ההיסטוריה של אדם כזה

מה הם עברו בילדות או בזוגיות שעיצב אותם והוביל אותם לרצות בזה.

אני יכולה להבין את הריגוש שזה מעורר כשזה כמשחק פה ושם כדי להכניס קצת אקשן לזוגיות.

אבל אני לא מבינה את זה כדרך חיים..

אני למשל יכולה להיות  נשלטת לייט עם המון גבולות, דעות ועקרונות. כמשהו להכניס עניין בחיים אבל לא כדרך חיים.

היתה לי ילדות דיי טובה, גם אם אז אולי לא חשבתי כך. היו סיטואציות מוזרות על הדרך שעיצבו אותי אולי לכאן או לכאן.. סיטואציות שיכלו להיגמר לא טוב בכלל אבל היה גם הרבה מזל.

יש דברים כאלו שאני כנראה אזכור כל החיים, לרוב משהו שהוא כביכול טראומתי לילדה.

למשל בגיל 14 ככה הלכתי עם חברה אחריי הלימודים למאפיה מעולה בחיפה שהיו מוכרים בה בייגלה חם חם מהתנור והיינו אוכלות לנו בדרך במרחק הליכה מהבית ואז עצר לידנו רכב נהוג ע"י גבר מסוים שביקש הכוונה.. התמימות של ילדה שמסתכלת בעיניים לאדם ומסבירה לו איך להגיע מנקודה א' ל ב' ופתאום קולטת שהאיבר שלו בחוץ והוא נוגע בעצמו וגומר לה מול העיניים.. ופעם היינו תמימים ותמימות והקאתי כל הלילה.

או כשהייתי בת 17 ומילצרתי במסעדה שגבר מבוגר החליט ללכת אחריי הביתה תפס אותי ונישק אותי בכוח. קפאתי במקום ממש ונדמה שהוא נבהל והסתובב והלך משם.

ויש כל מיני סיפורים כאלו שבקלות היו יכולים להגמר רע ואיכשהו יצאתי מזה בקלות..

לא מעט פעמים שגברים ניסו לכפות את עצמם ובנחמדות ונעימות הצלחתי להשתחרר משם ללא פגע.

אם היו לי ילדים הייתי מאוד חוששת וחרדה בגלל כאלו ניסיונות מפחידים.

לקח לי הרבה זמן להיות האישה שאני היום.

עצמאית, חזקה,מנוסה, משכילה שצברה גם חכמת חיים וחדות אבחנה. 

ואני מנסה להבין את הכלוב והאנונימיים שבו

כותבים באופן חשוף ופגיע או מעלים תמונות מאוד חושפניות ומקבלים מלא לייקים.. 

האם זה מרגיש טוב? האם זה לא עוד פלטפורמה שגברים מריירים על נשים, זה עובר לי בראש לפעמים. גם המילה הכתובה יכולה להיות כ"כ פורנוגראפית.. 

באמת שלא חסר לי כלום ואני במקום טוב בחיים תודה ליקום. ולא חוויתי טראומות ילדות קשות ושוב תודה ליקום.

כן מן הסתם היו עיניינים של תקשורת לא הכי מעולה עם ההורים ובעיקר עם אבא ז"ל.. הייתי ילדה מרדנית והיינו רבים המון. לא מזמן אחותי אמרה משהו שאבא אמר עליי," שאני ילדה פראית" 😄 זה קצת עשה לי נעים לגלות שהוא הבין אותי בלי לומר לי. 

לפעמים הכלוב הוא מעניין, מרתק

אתה זוכה לאיזו הצצה פרטית לחיים של אנשים

לפעמים זה מרגיש לי גס מידי ואני תוהה מה לעזעזל אני עושה פה?? האם זה התוכן שאני רוצה שיכנס לי לראש.. הייתי יכולה במקום זה לקרוא עוד איזה ספר טוב. 

לא יודעת

מחשבות של שיטוט בכלוב.

גם המילה כלוב.. לא מילה חיובית 

להיות סגור, נעול בכלוב.. 

כי

הוא עוטף אותי מכל כיוון.. לא זוכרת מתי הרגשתי כ"כ אהובה.

מפנק אותי בכל דרך אפשרית.. מכין לי ארוחות, דואג שיהיה לי נוח ונעים כל הזמן.

אנחנו חושבים דומה. 

הערכים שלנו דומים.

אנחנו באותו הצד הפוליטי (למי יש כוח לוויכוח המיותר הזה) 

אנחנו מאמינים בדברים דומים רק בנוסח שונה..

בחרתי בו כי למרות שכל השבוע אמרתי לו.. לא ולא ולא הוא בחר להישאר ולא לוותר ולהמשיך לשלוח לי בוקר טוב אהובה ולילה טוב יפה שלי..

למרות שהייתי ככה קרובה להתנתק

הוא האמין בנו יותר ממני 

בחרתי בו כי הוא רואה אותי מושלמת ולא רוצה לשנות בי שום דבר

כי הוא רוצה אותי קרוב וילך אחריי לכל מקום שאבחר. אם זה לעבור עיר או מדינה הוא שם איתי.

בחרתי בו כי בהרגשה שלי אני יכולה לסמוך עליו.

כי הוא תמיד חיובי, לומד ומתפתח. 

חייכן כזה ומקסים.

כמעט ברחתי לו וכמעט אמרתי שוב לא

ובמקום זה הוא הגיע עם מצרכים לארוחת ערב

בישל, הגיש ונישק.

הוא עושה איתי אהבה שמיימית. אין חלק בגופי שהוא לא נישק ואהב, הוא מחבק אותי כל הלילה 

ומתגעגע עוד לפני שהוא הולך

והלב שלי נפתח לאיש הזה לאט לאט

כמעט אמרתי שאני אוהבת כי פתאום הוצפתי אהבה.. 

כמה שהתלבטתי בקשר לרגש, האם הוא קיים או לא, הבנתי שאני צריכה לתת זמן ולזרום עם זה ולראות איך זה מתפתח אצלי לאט.

כמה שניסיתי ללכת משם הוא אף פעם לא כעס או הפסיק לנסות, השיחה תמיד היתה מכבדת

הוא פשוט חיכה שאחזור מכל התהיות שלי מכל הנתק הזה ומכל הבלבול שנוצר אצלי

חיכה והיה שם לחבק

ואני מרגישה שיש מצב שהפעם אני בוחרת נכון.

להתרחק 

כדי 

להתקרב

וככה פתאום נפתח הלב