וקוראת כל מיני בלוגים אנונימיים ומאוד חשופים
אני חושבת על האנשים שמאחורי הבלוג..
מה מוביל אישה או גבר לרצות שישלטו בהם, יחליטו בשבילם, יכו אותם, יכאיבו להם, ישפילו אותם.
אותי מעניין ההיסטוריה של אדם כזה
מה הם עברו בילדות או בזוגיות שעיצב אותם והוביל אותם לרצות בזה.
אני יכולה להבין את הריגוש שזה מעורר כשזה כמשחק פה ושם כדי להכניס קצת אקשן לזוגיות.
אבל אני לא מבינה את זה כדרך חיים..
אני למשל יכולה להיות נשלטת לייט עם המון גבולות, דעות ועקרונות. כמשהו להכניס עניין בחיים אבל לא כדרך חיים.
היתה לי ילדות דיי טובה, גם אם אז אולי לא חשבתי כך. היו סיטואציות מוזרות על הדרך שעיצבו אותי אולי לכאן או לכאן.. סיטואציות שיכלו להיגמר לא טוב בכלל אבל היה גם הרבה מזל.
יש דברים כאלו שאני כנראה אזכור כל החיים, לרוב משהו שהוא כביכול טראומתי לילדה.
למשל בגיל 14 ככה הלכתי עם חברה אחריי הלימודים למאפיה מעולה בחיפה שהיו מוכרים בה בייגלה חם חם מהתנור והיינו אוכלות לנו בדרך במרחק הליכה מהבית ואז עצר לידנו רכב נהוג ע"י גבר מסוים שביקש הכוונה.. התמימות של ילדה שמסתכלת בעיניים לאדם ומסבירה לו איך להגיע מנקודה א' ל ב' ופתאום קולטת שהאיבר שלו בחוץ והוא נוגע בעצמו וגומר לה מול העיניים.. ופעם היינו תמימים ותמימות והקאתי כל הלילה.
או כשהייתי בת 17 ומילצרתי במסעדה שגבר מבוגר החליט ללכת אחריי הביתה תפס אותי ונישק אותי בכוח. קפאתי במקום ממש ונדמה שהוא נבהל והסתובב והלך משם.
ויש כל מיני סיפורים כאלו שבקלות היו יכולים להגמר רע ואיכשהו יצאתי מזה בקלות..
לא מעט פעמים שגברים ניסו לכפות את עצמם ובנחמדות ונעימות הצלחתי להשתחרר משם ללא פגע.
אם היו לי ילדים הייתי מאוד חוששת וחרדה בגלל כאלו ניסיונות מפחידים.
לקח לי הרבה זמן להיות האישה שאני היום.
עצמאית, חזקה,מנוסה, משכילה שצברה גם חכמת חיים וחדות אבחנה.
ואני מנסה להבין את הכלוב והאנונימיים שבו
כותבים באופן חשוף ופגיע או מעלים תמונות מאוד חושפניות ומקבלים מלא לייקים..
האם זה מרגיש טוב? האם זה לא עוד פלטפורמה שגברים מריירים על נשים, זה עובר לי בראש לפעמים. גם המילה הכתובה יכולה להיות כ"כ פורנוגראפית..
באמת שלא חסר לי כלום ואני במקום טוב בחיים תודה ליקום. ולא חוויתי טראומות ילדות קשות ושוב תודה ליקום.
כן מן הסתם היו עיניינים של תקשורת לא הכי מעולה עם ההורים ובעיקר עם אבא ז"ל.. הייתי ילדה מרדנית והיינו רבים המון. לא מזמן אחותי אמרה משהו שאבא אמר עליי," שאני ילדה פראית" 😄 זה קצת עשה לי נעים לגלות שהוא הבין אותי בלי לומר לי.
לפעמים הכלוב הוא מעניין, מרתק
אתה זוכה לאיזו הצצה פרטית לחיים של אנשים
לפעמים זה מרגיש לי גס מידי ואני תוהה מה לעזעזל אני עושה פה?? האם זה התוכן שאני רוצה שיכנס לי לראש.. הייתי יכולה במקום זה לקרוא עוד איזה ספר טוב.
לא יודעת
מחשבות של שיטוט בכלוב.
גם המילה כלוב.. לא מילה חיובית
להיות סגור, נעול בכלוב..
